במרוץ שהתקיים היום במסלול מגה קארטינג בפתח תקווה זכינו לראות את רן רינקר מוכתר לאלוף ספארקו קארטינג צ'אלנג' לשנת 2011.
רן רינקר במגה קארטינג
אחרי שפיספסתי את האקשן באילת, שמחתי לבוא לראות מרוץ קרוב לבית. בתחילת השנה היו לא מעט ספקות שעונה זו תגיע לקו הסיום, שכן עונת מרוצים המתחלקת בין ארבע מסלולי קארטינג 4 פעימות כה ארוכה מעולם לא צלחה בישראל. הנסיון האחרון היה ב 2005 ונחל פיצוץ אחרי ארבע מרוצים. ליגת ספארקו רצה כבר כמה שנים במתכונות שונות – מסלולים שונים, שיטות ניקוד שונות ועוד המצאות מדי עונה. ליגת ספארקו צ'אלנג' התברכה בשנותיה הראשונות בגרידים עשירים של כ 70 משתתפים, למרות שהתקיימה בדרך כלל במסלול יחיד לאורך כל השנה. הגרידים התדלדלו עם השנים, אולי בגלל שהנהג הוותיק עומר מנור הפגין דומיננטיות בלתי מעורערת. השנה הוא הוריד הילוך ופינה את הדרך לדור חדש ישן של נהגים. לא יהיה מופרך לומר שגם עצירת פעילות קארטינג 2 פעימות (כגון ימאהה ורוטקס) במסלול בכוכב יאיר גם כן תרמה לכך שנהגים מובילים כמו אור הירבי וליאור וייסלברגר מצאו עצמם בליגה זו. אבל מה שבאמת עזר לליגה להתרומם השנה זו העובדה שירון אדרי הצליח לארגן סבב בין כל מסלולי האינדור, לשמור על שפיות בעלי המסלולים והמארגנים ולסחוף מעל 70 נהגים באופן כללי, מהם התמידו במרוצים חלק מבוטל.
כ 25 נהגים נכחו במרוץ האחרון, חלקם מתמידים בליגה, כמו חברי קבוצת שוסטר רן רינקר, ליאור וייסלברגר וריקי פריקאו, וחלקם אנשים שלא ראינו הרבה זמן על המסלולים והמרוץ באילת דגדג להם ברגליים – כמו האחים זיו ויניב חקמן ודניאל בידה.
לאחר שהמקום השלישי באליפות כבר התקבע בידיו של הרוקי דורי דוידסקו, נותר לנו להתרכז באליפות, בה המתמודדים העיקריים הם ליאור וייסלברגר ורן רינקר. מקצי הדירוג מיקמו את רן רינקר בפול פוזישן של גמר א' ואת ליאור וייסלברגר הרחק מאחוריו. אופיר וייסלברגר, אחיו של ליאור ונהג רב פעלים בזכות עצמו הצליח להמריא מגמר ב' למקצה הגמר במקצה עקיפות מרהיב שהותיר את דורי דוידסקו מתוסכל מתמיד. גם צמד האחים חקמן נקלע לצרות, לאחר שנעקפו על ידי דניאל בידה, אבל נתנו מרוץ יפה באופן כללי ונקווה לראות אותם שוב בשנה הבאה.
האחים חקמן לא היו הצמד היחיד שסבל היום – מקצה הגמר היה הסיכוי האחרון של ליאור וייסלברגר לנסות ולנצח את האליפות, אבל לאחר פרישה של האח אופיר ניכרה האטה בקצב של ליאור, שנעקף על ידי מיכאל שרלינג. עבור רן רינקר, לעומת זאת, היה זה מקצה חסר פשרות – בנהיגה מרהיבה היה מהיר מכולם באופן עקבי והציג את זמני ההקפות הטובים ביותר.
חבריו לקבוצת שוסטר – אור הירבי, ריקי פריקאו והאחים וייסלברגר לא יכלו לעשות דבר, והיחיד שאיכשהו איים על ההגמוניה השוסטרית היה אדר מלמד שנתן פייט לפריקאו אך לא הצליח לעקוף אותו.
בסך הכל נהניתי לפגוש נהגים רבים, הפעם כצופה ולא כמתחרה, ושמחתי לגלות שניתנו פרסים מעניינים ובעיקר לרוקים – איילי קנויבסקי זכה בנהיגה על קארט 2 פעימות מתנת ספארקו – אני מקווה שהוא ידבק בחיידק ואולי גם עוד כמה נהגים מבטיחים. אני מקווה לראות את רינקר והאחים וייסלברגר חוזרים לזירת מרוצי השתי פעימות, וכן נהגים נוספים נכנסים לתחום בכלל. נתראה בשנה הבאה!
