Archive for the 'רוטקס מקס' Category

19
אוקטובר
10

הפלישה הישראלית ליוון

לא, לא מדובר בחזית צבאית חדשה.

מספר נהגי קארטינג שמאסו ביובש בסצינה הישראלית החלו להשתתף במרוצים ביוון.

הכל החל מהיכרות של הנהג הוותיק יעקב מרינגר עם נהג יווני שהזמין אותו להשתתף במרוץ בסדרת רוטקס המקומית. ההזמנה הפכה מאישית לקבוצתית, ולקבוצה הצטרפו מספר נהגים מסצינת הרוטקס הישראלית.

הנהגים חברו לקבוצה יווני ת שסיפקה עבורם קארטים וכלי עבודה, ועזרה טכנית מסויימת.

מוקי אדיב שימש כמכונאי, בזמן שאבותיהם של דביר בלנגה וירין שטרן גם הם סייעו לנהגים.

למשלחת הצטרף הבוחן הטכני מוטי מוטיל על מנת להתרשם וללמוד מין הנעשה בליגה היוונית.

ניכר כי יש לנו עוד כברת דרך עד שנגיע לרמה היוונית, אבל כנראה רק כך נוכל ללמוד.

לשמחתם של הנהגים, הצטרף אליהם הצלם רוני יצחייק וערך סרט קצר, בו תוכלו לצפות כאן:

26
דצמבר
09

TAG – על מה ולמה?

לאחרונה, הבחנתי שיש התעניינות רבה בקרב קוראי הבלוג בנוגע למנועי TAG בכלל ורוטקס בפרט.

כשרות לציבור הנהגים, אסקור בימים הקרובים את מיטב המנועים בתחום, מין הנעשה בארץ ובעולם ועוד.

מי שיש לו נסיון טכני עם המנועים האלה – מוזמן לתרום לסקירות (כמובן שיינתן קרדיט מתאים!).
למען הסדר הטוב, מוטב שאתחיל בהסבר: מהם בעצם מנועי TAG?

ראשי התיבות TAG פירושם Touch and go. הכוונה היא שניתן להדליק את המנועים בלחיצת כפתור. הקונצפט המהפכני הזה שמוכר לכל נהג מכונית וקטנוע לא היה כל כך ברור לנהגי הקארטינג.

בעבר, היו שתי דרכים טריוויאליות להתנעת הקארט:

אם הציר היה מחובר באופן ישר לקראנק, או אם היה לקארט מנוע עם תיבת הילוכים, היה ניתן להתניע את הקארט בדחיפה.

אם לקארט היה קלאץ' צנטריפוגלי, היה ניתן להתניע אותו בעזרת סטארטר חיצוני או בעזרת כבל במשיכה.
כל הדרכים האלה משמרות את עיקרון הפשטות של הקארטינג, מפני שהשאיפה היא שיהיו כמה שפחות רכיבים על הקארט. הבעיה היא עבור נהגים חדשים שהקונצפט של התנעה "ידנית" קצת מרתיעה אותם, ונהגים צעירים שאינם מסוגלים לדחוף את הקארט כדי להתניע אותו.

בנוסף, הקטגוריות בקארטינג התחלקו באופן גס מנועים חלשים למתחילים, מנועים בהספק בינוני למתקדמים. מי שרצה משהו מעבר לזה היה הולך על מנועים שמשתמשים בהם באליפויות יבשתיות ואליפות העולם או שיפטרים, ואלו מנועים שדורשים תחזוקה רבה.
את הכיוון החדש הכניסה חברת המנועים האוסטרית רוטקס, חברה בת של תאגיד בומברדיה הקנדי. בשנות השמונים רוטקס השתתפה באליפות העולם בקארטינג (Forumla A) עם מנועי 100 סמ"ק בהצלחה. אולם באמצע שנות התשעים היא החליטה לפרוש מהמרוצים ולפתח מנוע שפונה לקטגוריית ההובי, מנוע חזק אבל עם פחות תחזוקה וקל יותר להפעלה מאשר המנועים שהשתתפו בקטגוריות ההתאחדות הבינ"ל לקארטינג –  FMK (מה שידוע כיום כ CIK). התוצאה הייתה מנוע Rotax Max, מנוע בן 125 סמ"ק עם סטרטר חשמלי, מצמד, קירור מים והספק של 28 כ"ס בקירוב.

למרבה הצער, FMK לא ארגנה אליפויות לקטגוריה הזו והתמקדה ב 100 סמ"ק. כתוצאה מכך, רוטקס החליטה לארגן אליפות סגורה למשתמשים במנועיה, והשאר הסטוריה.

במבט לאחור, כנראה הכיוון היה נכון מפני שלאור ההצלחה, יצרני מנועים רבים החליטו לפתח מנועים בסגנון המדובר.

מדובר ביצרנים ותיקים ומצליחים שמשתתפים באליפויות העולם מזה שנים, כמו IAME (המייצרים את המנועים בסדרות  Leopard מקורר המים ו Easykart מקורר האוויר), Vortex (המייצרים מנועי RoK בקונפיגורציות שונות), יצרנים ותיקים אשר הסבו את מנועיהם לתצורת TAG (כגון ימאהה היפנית המוכרת היטב בארץ ו Talko הבריטית המייצרת מנועים הדומים לימאהה), ויצרנים חדשים שראו את ההצלחה ורצו להציע את מיטב תוצרתם (PRD הטיוואנית, Sonik, Motori 7 האיטלקיות ועוד…).

IAME ו VORTEX אף מארגנות אליפויות עולם במתכונת דומה ל Rotax, עם משתתפים מכל מקום בעולם בו מתחרים במנועים אלו. גביעי ה Vortex ו Easykart (שזה בעצם שת"פ של IAME וחברת השילדות BIREL) מתנהלים במתכונת דומה מאוד לגביע רוטקס, ואילו הגביע העולמי של IAME מהווה מרוץ סיבולת עם מנועי X30, שזהו פיתוח של ה Leopard.

בנוסף, בשנת 2007 החליטו ראשי ה CIK לעבור ממנועי 100 סמ"ק עם הנעה ישירה למנועי 125 סמ"ק עם מתנע ומצמד, בדומה לרוטקס מקס, לאחר שלוש שנות פיתוח. מטרתם הייתה שאותם המנועים אשר משתמשים בהם באליפויות ישמשו גם כן את החובבים בענף. מקץ 3 שנים להצגת הפורמולה. נכון להיום נראה שההצלחה של הנוסחה חלקית מאוד ורוב השימוש בהם נמצא בעולם המרוצים המקצועיים, אולם נראה כי היצרנים משפרים את האמינות ואולי באמת יום יבוא והחזון יתגשם, וחובבי הקארטינג יוכלו להתחרות עם אותם מנועים כמו אלו שמשמשים את אלופי העולם.

יש לזכור, יחד עם זאת, שלא הכל מושלם.  אמנם מנועי ה TAG חזקים יותר, אמינים יותר (=פחות טיפולים) וניתנים להתנעה בקלות לעומת המנועים הישנים, אבל הם לא חפים מחסרונות.

ראשית כל, הם יותר מסובכים כי יש יותר רכיבים על הקארט: מצנן מים, רצועות לשאיבת מים, מצמד, סוללה, מתנע. חלק מרכיבים אלו, היו מוכרים למתמודדים בקטגוריות גבוהות יותר, ועכשיו הם מצאו את דרכם לקארט העממי. כשהכל עובד סבבה, וזה מה שקורה בד"כ, לאיש לא

אכפת. אבל כשמשהו מסתבך, יש יותר גורמים במשוואה.

בנוסף, הקארטים האלו כבדים וחזקים יותר. אם בקטגוריות 100 סמ"ק המשקל הנורמלי בקטגוריית הסניורים הוא 145 ק"ג, בקטגריות ה TAG ו ה KF (אליפות העולם החדשה) המשקל עומד כבר על 165 ק"ג.

המשקל והכח דורשים צמיגים רכים יותר כדי להתמודד עם הכח והדרישה לאחיזה. מאידך, הם מפעילים יותר עומס על השילדה ומכאן בלאי גבוה לשילדה, צמיגים ובלמים.

לסיכום, אפשר לומר  כי מנועי ה TAG חוללו מהפכה בעולם הקארטינג. הרעש שחוללו עדיין מהדהד בעולם הקארטינג ולמרות הפופולריות שלהם, עד היום נסוב ויכוח סביב השפעתם על הענף – מקארט קטן, פשוט וזול למכונת מרוצים מתוחכמת ומושחזת. קצת אור – בכתבות הבאות בנושא.

07
דצמבר
09

ארוע רביעי ואחרון לשנת 2009 במסלול נחשונים ועוד כמה פיצ'יפקעס

ביום שישי האחרון התקיים במסלול בנחשונים הארוע המסכם לשנת 2009, בארגונו של ירון אדרי, אודי לבנון וישראמוטור. שבוע לפני ארוע זה, התקיים טרק דיי בו הבטיחו גשם זלעפות ושטפונות, אך בפועל ההפך המוחלט הוא מה שהיה. גם הפעם, מזג האוויר הסתווי ניאות להיות יבשושי מספיק כדי שלא יהיו יותר מדי הפתעות, וככה נהננו ממסלול נקי בזכות גשם ליל אמש, דשא ירוק ושמיים מעוננים חלקית עד בהירים. נראה שהחבר'ה כבר משופשפים והארוע התקיים באופן חלק יחסי. למרות חריקות קטנות, הדברים החשובים תקתקו כמו שעון.

המתמודדים היו מוכנים בזמן, התדריך נוהל ביעילות, המקצים נוהלו בזריזות, והנהגים נהגו בספורטיביות.

מקצי האימונים ופרק הזמן בין המקצים השאירו מספיק זמן לאי אלו שינויים  בכיול וכיוון הקארטים – הנהגים וצוותיהם החליפו גלגלי שיניים ושינו לחצי אוויר באופן תדיר לאור התנאים המשתנים – הטמפרטורה עלתה וירדה לעיתים קרובות והשמש החליטה לזרוח ולחמם את האספלט לקראת סוף היום, סיטואציה לא רגילה עבורנו בתקופה זו של השנה.

בעניין המקצים עצמם, ניכר שעומר מנור שהתפנק בחסות כלשהי (חברת Beta למי שמכיר) שלט ביד רמה בארוע. למרות שבמקצים המקדימים נראה שהוא נאבק בכיוון הנכון של הקרבורטור, שאר המקצים הראו שזו גחמה חולפת של הקארט ובסופו של הנסיון (ניסויים?) משתלם (משתלמים!).

במקצה הראשון זינק מנור ראשון ואני מאחוריו. שנינו פתחנו מנועים קדימה ובמהלך צמד או שלושת ההקפות הראשונות ישבתי לו על הזנב. אז בא הרגע הגורלי בו נעשה הכיוון העדין של הקרבורטור – לוקסוס מפוקפק שהוא מנת חלקם של מנועים המשתמשים בקרבורטור Walbro… עומר ואני מנסים עוד כיוונון קטן, ונראה שלעומר הולך יותר טוב.

במקצה השני אני מזנק תשיעי ועומר עשירי. על ההתחלה "רעמים וברקים" – כלומר הרבה בלאגן. אני מצליח לעקוף שני קארטים ולזהות כמה קארטים מסתחררים בפניית "או-רוז'-דה-לה-נחשונים" מיד אחרי קו הזינוק, מנסה לעקוף מבחוץ אבל כנראה מהר מדי… לא זכור לי אם היה מגע או לא, אבל מצאתי את עצמי ביחד עם עוד שני קארטים על הדשא. אני מנסה להרים את הקארט, נופל לתוך בור קטן ומועד, אבל לא מוותר, מתניע מחדש את הקארט בישורת וטס קדימה – מספיק לעקוף רק את אבי מייזלס המשתפר ואת אדר מלמד שהתמודד עם בעיה טכנית.

במקצה השלישי אני מזנק שלישי. לפני מזנקים עומר מנור בעמדה הבכירה, שני מאחוריו הרוקי המפתיע אלעד קורן (לא כל כך מפתיע למי שמכיר אותו ממסלול פרו קארטינג), ומאחורי ירין שטרן – האלוף הטרי בליגת רוטקס ג'וניור. אני כבר מכיר את הזינוקים המפוקפקים של ירין, שאיכשהו מצליח לעשות בלאגן. שלוש הקפות פורמציה חולפות להן עד הזינוק, בו שטרן מצליח לעקוף אותי – אני לא רוצה צרות – מנור טס קדימה, וקורן מגן על מקומו.

אני "מרשה" לשטרן וקורן להתקוטט על המקום השני – אני מרגיש שהם מפסידים הרבה זמן במאבק הזה, וממתין לרגע הנכון. הרגע הזה מגיע אחרי הקפה או שתיים, בו אני רואה ששטרן מנסה לעקוף את קורן בפניית "או רוז'" מבחוץ. אני מנצל את ההזדמנות, תופס מומנטום, ובזמן ששטרן מנסה לעקוף את קורן בקו החיצוני לאורך הישורת, אני עוקף את שניהם תוך בלימה מאוחרת לתוך ההיירפין.

שטרן עוד לוחץ עלי הקפה או שניים, אך נאלץ להגן על מקומו מפני סלבה אניסימוב, אלוף עונת 2008. בינתיים אני מנסה להדביק את הפער על מנור וקובע זמן שיא אישי של 38.42, אבל מנור מהיר בעקביות, שומר על הפער שפתח בהתחלה, ואף מגדיל אותו בהקפות האחרונות.

תודה בהזדמנות זו לנאור, ליאור ואבא שלי שעזרו לי, איגור שתמיד שם, וגם לעופר מנור שהפגין ספורטיביות ועזר לי לסדר קפיץ אגזוז סורר.

נקודות למחשבה…
על כל פנים, בארוע נכחו כ 12 נהגים, מה שגורם לתהות מה גורם לתחלופה הגבוהה. יש גרעין קשה של 10-12 נהגים שבאים לארועים, ולעומת זאת זכינו לראות אירועים עם 20 נהגים, ולדעתי היו מעל 25 נהגים שונים, ועוד עשרה נהגים לפחות נכחו בטראק דייס למיניהם.
הרהרתי בעניין וחלפו בראשי כמה סיבות:

בדומה לעונת הרוטקסים במסלול אי שם, שם נכחו אף פחות נהגים, גם בנחשונים מדובר ב"עונת מעבר" כדי להפיק משהו משנת 2009 ולהכין את הנהגים והצוותים לעונה הבאה. אולי אנשים העדיפו לשמור משאבים ואנרגיות לעונה הבאה?

לדעתי האישית, וזו דעה שרבים שותפים לה, המסלול בנחשונים הרבה יותר כיפי מהמסלול שנמצא אי שם (נ.ב: צריך מתישהו להחליף את אי שם בשם המפורש…), אבל מה לעשות והאספלט בנחשונים מזכיר את האספלט של שביל הגישה והפיטס של אי שם, והאחיזה הנפלאה שיש במסלול אי שם, הו הו הו… הבחירה קשה, מה חבל שאי אפשר לעשות הכלאה בין השניים :)

אבל הכי חשוב – המחיר… לאנשים עדיין קשה להאמין שתתקיים עונה מלאה מהתחלה ועד הסוף, אינם רוצים, יכולים או מעוניינים להשליך את כספם על קרן הצבי.

המחירים שנקבעו מלכתחילה לא היו נמוכים כלל ועיקר, אך היו סבירים. עם זאת, הם עלו עבור מי ש"ישב על הגדר". ומי יושב על הגדר? מי שמגרד קארט מפה, קארט משם, מי שיש לו משרה גמישה בשעות לא קונבנציונליות (אנשי קבע, עובדי משמרות, סטודנטים), כל האנשים שמגרדים שקל לשקל כדי להנות מקארטינג, אלה שעבורם קארטינג זה הובי ולא מקפצה לאליפות העולם.

לדעתי מה שיכול להחזיק אנשים בענף זה יצירת מחויבות הדדית. משהו בסגנון של "בוא תתחייב ל X ארועים, ואנחנו לא נדרדר מעבר לסטנדרט מסוים". עם זאת, חשוב לעשות את זה בצורה של לא הכל או כלום, אלא לאפשר מספר רמות – רמת רישום חד פעמית, חבילה ל X ארועים וחבילה לעונה מלאה.

חוץ מזה – חתיכת עונה הייתה לנו. כולה ארבעה ארועים, אבל עתירי הפתעות ותהפוכות. אלי סייג סגר מעגל ואחרי למעלה מעשר שנים בעולם הקארטינג הגיע במקום הראשון, רגע לפני שעזב אותנו לחפש את ההצלחה בנכר. יניב מינק, איציק מנשה ואיציק שחר חזרו למסלול בו גדלו, ושחר אף הראה לנו עקשנות מהי. ולבסוף עומר מנור הראה לנו ממה עשוי דור ההמשך.

אסכם ואומר שלמרות מספר מקרים לא נעימים ומבודדים, 3 הארועים שנכחתי בהם העונה בהחלט השאירו בי טעם של עוד, במיוחד הגריד הבשרני בשני הארועים הראשונים, ואני מצפה בכליון עיניים לעונה הבאה, היכן שלא תתקיים.

עוד פיצ'יפקעס

כזכור, עונת הרוטקס המקוצרת נגמרה לפני חודש בניצחון מוחץ של יואב גולדבוים. למרבה הצער, הנ"ל לא יוכל לקחת חלק באליפות שתתקיים במסלול ג'יבלי אשר בסיני, בגלל גיוסו לצה"ל (זה הזמן לזמזם את השיר "בהיאחזות הנח"ל בסיני…") שקורה ברגעים אלו ממש.
השם גולדבוים נישא על בדל שפתיהם של רבים מחובבי הקארטינג בארץ (במיוחד איגור הנוהג לומר "הגולדבוים הזה"), מאז החל להתחרות בקניוני הצפון, המשיך במתחם מסלולים באשדוד, בלטרון, בהרפתקאות בחו"ל וכאמור במסלול אי שם.  אם אינני טועה, הוא הנהג הפעיל ביותר באופן רציף כרגע (אולי חוץ מטימו הירבי? אם כי קשה להשוות בין השניים), וחבל שזה נקטע עכשיו. לא יצא לי לדבר איתו, אז כל שנותר לי הוא לאחל לו בהצלחה בשירותו הצבאי ואני מקווה שימשיך להפציע פה ושם כמו שהיה בארוע הראשון בנחשונים.

על כל פנים, האמיצים ביניכם מוזמנים לטוס או לנסוע לשם ולצפות במרוץ שיתקיים בסוף השבוע הקרוב.  אני חושב שזה המרוץ הבינלאומי הכי קרוב שתוכלו לראות.

למעוניינים לצפות בפרטי המרוץ (או סתם לדעת מה נדרש מכל משתתף) מוזמן לגשת לאתר הגמר הבינלאומי  (כן – נא להקליק).

תודה לסבלנים מביניכם שקראו עד הסוף ומקווה שלא הלאיתי אתכם בפוסט הארוך ביותר שפרסמתי עד כה, שבוע טוב וניפגש על המסלול בקרוב!

10
נובמבר
09

סופ"ש עמוס בעולם הקארטינג – דיווח מסבב ספארקו פורמולה ימאהה וסבב רוטקס מקס

סוף השבוע האחרון היה עמוס באירועי קארטינג, וככל המרבה הרי זה משובח.

הראשון מביניהם היה הארוע השלישי בסבב ספארקו – פורמולה ימאהה, שהתקיים במסלול בנחשונים בארגון ירון אדרי וישראמוטור. בארוע נכחו פחות נהגים מבעבר, 11 או 12 כמדומני, אך זו כמות מכובדת ולא מבוטלת.

לדעתי, הסיבה לנוכחות הדלילה היא כנראה הסמיכות לארוע הקודם שהתקיים אך לפני שבועיים, וקיומו של ארוע נוסף בסוף החודש. באופן אישי נבצר ממני להשתתף בארוע כנהג, אבל היה מהנה לבוא לשם שינוי כאורח וכצופה נלהב. כמובן שבסופו של דבר לא טמנתי ידיים בכיסים ויצא לי לעזור לרוקי טל וייסמן, אבי מייזלס המשתפר והחייל האמיץ אדר לוי שחזר מפגרה ארוכה מעולם הקארטינג. למרבה הצער, לשלושתם לא היה יותר מדי מזל באותו יום -

לטל היה פנצ'ר במקצה הראשון, אבי התקשה להתניע במקצה זה, ואדר נקלע לסיטואציית סנדביץ' בין סלבה אניסימוב ובין ירין שטרן  בזינוק במקצה השלישי.

עם זאת, בכל זאת הצלחתי לעזור, כך אני מקווה: סייעתי לאדר לשפר במעט את הקצב בעזרת כמה כיוונונים בסיסיים. לעומת המקצה הראשון בו הוא הזדחל, במקצה השני הוא ישב על הזנב של ירין שטרן במשך רוב הזמן.

עזרתי לאבי להתניע את הקארט בשני המקצים האחרונים, מה שהשאיר לו קצת אוויר לנשימה אחרי המקצה הראשון בו הוא רדף אחרי הקארט לאורך מטרים רבים.

בכל אופן, עיקר תשומת הלב הייתה על איציק שחר ועומר מנור, ביניהם ניטשו קרבות עזים. ניכר כי עומר היה מהיר יותר, אבל ידו של איציק הייתה על העליונה בשני המקצים הראשונים. איציק נהג בצורה הגנתית ביותר, כל הקפה הסתכל אחורה ווידא שעומר לא עוקף אותו – הייתי אומר אפילו בדרכים עקלקלות. ניכר שעומר היה מתוסכל מכך ואת זה ראו בחנייה האגרסיבית שלו בפיטס – לא יפה!

לעומת זאת, במקצה השלישי הייתה סנסציה: לאורך רוב המקצה עומר ישב על הזנב של איציק, וניכר שהוא לא מסוגל לעקוף אותו מנטלית. אך עם ריבוי נסיונות העקיפה, החלו השניים לנסוע במקביל, ולבסוף העקיפה המיוחלת הגיעה במהלך הפרבולה הארוכה.

משם ואילך, עומר טס קדימה והשאיר את איציק מאחור.

ירין שטרן היה מאחוריהם במקום השלישי הסולידי.

מבין הג'וניורים, התבלטו אדר מלמד (דור ההמשך של אגדת הראלי יובל מלמד) וכמו כן אלעד קורן, שהפגינו נהיגה יציבה ונסיונות עקיפה – חלקם אף הצליחו!

אחת הדוגמאות היפות לכך הייתה עקיפה במקצה הראשון. כאמור, אדר לוי לא הסתדר כל כך במקצה הראשון, אבל נלחם על מקומו. עומר מנור, שרדף אחריו במשך חלק לא מבוטל של המקצה, עקף אותו רק לאחר נסיונות רבים. לעומת זאת, אדר מלמד הצליח לעקוף אותו אחרי שתי הקפות בלבד…

בכל מקרה, אני מצפה לסקירתו של ירון אדרי בנושא, שוודאי תבוא אחרי בדיקת המנועים.

ומכאן, לדיווח קצר על סבב רוטקס מקס -

הסבב האחרון בליגת רוטקס התקיים ביום שבת , במקביל לאליפות אופנועי הכביש. עונה זו, בדומה לעונת הימאהה, היא עונה מקוצרת. הסיבה העיקרית להיותה מקוצרת, להבדיל מבימאהה, היא שאליפות העולם של רוטקס מתקיימת בשארם א'שייח בדצמבר, וחייבים להיערך לפחות 8 מרוצים כדי לקבוע את האלוף. למעשה, תוצאות האליפות נקבעו כבר בסבב הקודם כאשר יואב גולדבוים הבטיח את התואר, אבל משום שהוא מתגייס לצה"ל לפני האליפות, לא יתאפשר לו להשתתף בה. לכן, המאבק האמיתי על ההשתתפות באליפות היה בין אופיר וייסלברגר ודביר בלנגה. כאשר בקטגוריה זו מתחרים על התואר למעשה 4 נהגים שהתמידו לאורך העונה, המאבק קשה כפליים. לצערי לא נכחתי במרוץ, אבל זכיתי לראות את הצילומים המרהיבים של רונן טופלברג, ומסתבר שווייסלברגר הכריע את בלנגה, תוך כדי קביעת ההקפה המהירה ביותר.

בג'וניורים ירין שטרן הבטיח לעצמו את התואר (כל הכבוד שהספיק להחליף מנוע יום אחרי יום!), ומראה שמי שנוהג הרבה וצובר נסיון, מסוגל להשתפר ולהצליח.

שטרן ומנור, אגב, נוהגים על שלדת PCR כמו שלי, רק חדשה יותר :) לפחות זה מפיח בי קצת גאווה ותקווה שגם בקארט שלי יש חומר של אלופים.

בכל אופן, להלן התוצאות מסבב רוטקס:

מרוץ מס' 7 

ג'וניורים
1. איתמר גבע
2. ירין שטרן (ההקפה המהירה – 46.829)
3. ברק ניב
4. שיר סימסולו 

סניורים
1. יואב גולדבוים (ההקפה המהירה – 46.554)
2. דביר בלנגה
3. אופיר ויסלברגר
4. יעקב מרינגר
5. בר אדיב – DNF 

מרוץ מס' 8 

ג'וניורים
1. ירין שטרן
2. איתמר גבע (ההקפה המהירה – 46.505)
3. ברק ניב
4. שיר סימסולו 

סניורים
1. יואב גולדבויים
2. אופיר ויסלברגר (ההקפה המהירה – 46.106)
3. דביר בלנגה
4. יעקב מרינגר
5. בר אדיב – DNF 

לסיכום, כן יירבו סופי שבוע כאלה, ניפגש בארוע הבא בנחשונים, אם מזג האוויר ירשה זאת!

06
ספטמבר
09

עדכוני ספטמבר

ובכן, מספר עדכונים משמחים בעולם הקארטינג הישראלי:

ראשית, בסוף השבוע האחרון נערך מרוץ נוסף בליגת ספארקו קרטינג צ'אלנג', המתקיימת במסלול קארטינג ביל"ו הנמצא באופן לא מפתיע בצומת ביל"ו. 16 משתתפים לקחו חלק במרוץ, ואת הפודיום עיטרו מספר נהגים שלהם זוהי הופעת בכורה עליו, והם:

1. מיכאל שרלינג
2. אבי מייזלס
3. אלעד קורן

זהו מרוץ אחד לפני סוף העונה, והאליפות כבר בכיסו של עומר מנור, מוליך הטבלה. למרות זאת, צפויים קרבות קשים על המקומות השני והשלישי. אני מקווה שאוכל לקחת חלק במרוץ הבא ולטעום קצת אקשן…
פרטים נוספים בכתבה באתר mykart.net .

במקביל, נערך סבב נוסף באליפות רוטקס וטווין קארט שנערכת אי שם בסתר, המתעניינים יכולים לחפש אחריה בנרות (או לקרוא קצת יותר באתר מייקארט או פוסט אחד מתחת), לפחות עד שיוחלט אחרת. בכל אופן, ברכות לזוכים!

בנוסף, שמתי לב שיש אנשים שלא מתקינים כהלכה את מגן השרשרת החדש בקארטים שלהם, ועושים את אותה טעות שגרמה למגן שרשרת שלי להחזיר את נשמתו לבורא.. מי שמתאפק – נא להמתין למדריך, אני עובד על תמונות כי הם יצאו די גרועות. מי שאין לו סבלנות , מוזמן לדבר איתי.

דבר נוסף ואחרון:

בשנה שעברה עונת הקארטינג זכתה לחסות, ולמובילי הטבלה הוענק פרס חסר תקדים: טיסה ואירוח במרוץ פורמולה 1. פרס בסדר גודל כזה הוא חסר תקדים בעולם הקארטינג בישראל, ואולי בעצם בעולם הספורט המוטורי בישראל, ממספר סיבות: ראשית, בהיקפו הכספי – מדובר בסכום לא מבוטל. שנית,  מדובר בפרס שוויוני בין מובילי הטבלה, ואני חושב שככזה, תרם במידה רבה להגינות בין המתמודדים. אז נכון, לא הכל עבר חלק בשנה שעברה, ובזמן אמת היו לי אי אלו קבילות. אבל בראייה לאחור ובהשוואה להיום, אני בהחלט יכול להיות גאה על הדרך בה התנהלו הדברים.

לשמחתי, סיימתי רביעי במהלך העונה, וכתוצאה מכך נכללתי בין הזוכים המאושרים.
עונת הקארטינג נגמרה בנובמבר 2008, ובעצם בסוף עונת הפורמולה 1, ולכן חיכינו לעונת 2009 כדי לקבל את הפרס.

ובכן, השעה הגיעה ואנו טסים ביום שישי למרוץ במונזה, איטליה. אני רוצה להודות לספונסר (שמעוניין להישאר אנונימי), לדוד מנשה ועמותת קס"ם, ירון אדרי שניהל את המרוצים, איגור גלר שגרם לקארט לעבוד ולכל החברים ובני המשפחה שתמכו בי כדי שזה יקרה.

אני מחכה לעלות על המטוס!!!

05
ספטמבר
09

לפעמים צריך לחפש את ה(נ)אור בקצה המנהרה…

זוכרים את נאור, המרשל מספר 1?

נאור

נאור קנה את הקארט שלו בדיוק עם סיום עונת המרוצים 2008 של עמותת קס"ם, הספיק להתאמן קצת עם קבוצת PCR, ולמרבה הצער עונת 2009 טרם התחילה.

ההמתנה הארוכה לתחילת העונה והאכזבה גרמה לו לעשות מעשה, ואני יותר מיכול להזדהות איתו. עוד בשלהי 2006 היו דיבורים כמו חול על ליגת רוטקס, אך למעשה לא נערך דבר. בפועל היו מרוצים בקטגוריית ימאהה, ולכן לא חיכיתי אלא קניתי קארט והתחלתי להתחרות כדי לצבור נסיון.

ובכן, שנתיים אחרי שקניתי את הקארט שלי, מסתבר שיש אנשים שעדיין חושבים באותו ראש. הנסיבות אינן בדיוק אותן נסיבות, הסיטואציה מעט שונה, אבל בואו נסתכל על החלק המשותף: במקום לחכות לליגת ימאהה (מתי? מתי???) נאור קנה מנוע רוטקס, והחל להתחרות בליגת רוטקס מקס, ליגה חדשה דנדשה בארצנו אשר זו העונה הראשונה בה היא מתקיימת. למרבה הצער, להבדיל מבעבר, היא נערכת בחשאיות אי שם. אם זה טוב או לא, ימים יגידו, אבל זה לא עניינו כרגע.

על כל פנים, נאור לא חדש בעולם הקארטינג, הוא הרי מרשל מנוסה ואחד הטובים שפגשתי. מתקן קארטים, מנהל את המקצים, מבין דבר או שתיים בנהיגה.

אבל, בכל זאת, מדובר בעונה הראשונה בה הוא משתתף במרוצים, והעניין לא פשוט כמו שרוצים שהוא יצטייר.

מלבד היכולת הטכנית לנהוג את הקארט ולכוון אותו כהלכה, בתנאי מרוץ ישנם עוד פרמטרים שקובעים האם נהג יצליח או לא: הסתגלות לתנאים משתנים, יכולת להתאושש מטעויות נהיגה, לחץ פסיכולוגי ותקלות טכניות.

רצה הגורל וכל אלו רדפו את נאור במהלך המרוץ האחרון. אני לא נוהג בליגה זו מטעמים שונים, אבל אם אני יכול לעזור, אני שמח לעשות כן. ובכן, באתי אחרי הלימודים כאשר המרוץ כבר בעיצומו.

הספקתי לשים לנאור מעט ספריי שרשרת לפני העלייה לאחד המקצים, ושנינו הבחנו שהשרשרת מעט רפויה. מובן כשאני רואה דבר כזה, ברור שמשהו לא טוב. השאלה היא, מה עושים? אין זמן לבדוק או לתקן שום דבר, כי חייבים כבר לזנק.  במצב כזה, אומרים לנהג "הכל בסדר, סע לשלום" – כי הנהג צריך לסמוך על הקארט. למרבה הצער, לא הכל היה בסדר – השרשרת נפלה בשלב כלשהו, ובדיעבד מסתבר ששום דבר לא ישב כמו שצריך.

תושבת מנוע עפה, הבורג שדוחף את המנוע היה רופף… למרבה המזל, מצאנו תושבת במחסן אבל היו לנו בעיות להבריג אותו. ניסינו כל מיני נסיונות, ואני כבר חשבתי שנטחנה ההברגה. למרבה המזל, מוקי אדיב (שתיפקד על תקן ה"איגור" של האוהל) היה שם לעזור, לא אמר נואש ובעזרת כמויות של ספריי WD40 הצליח לנקות את כל הג'יפה שנכנסה למה שנשאר מהתושבת. במאמץ כביר הספקנו לסדר הכל כדי שנאור יוכל לעלות למקצה הבא.

למרבה הצער, זה לא היה מספיק. נאור היה נתון ללחץ כבד מצד מתחרים אחרים, אותם הוא הדף ללא הרף. לבסוף, איתרע מזלו והוא נקלע לסנדביץ' בין שני מתחרים אחרים, דבר שגרם לו לסדק בג'אנט ולבסוף לתקר שגרם לו לפרוש.

למתחרה שמממן את התחביב שלו בכוחות עצמו, להבדיל ממתחרים אחרים, נזק כזה כואב שבעתיים, ואיך אומרים – When it rains, it pours!

מה בכל זאת אפשר ללמוד מכל המאורעות הללו?

גם כשדברים מתפקששים, אסור לומר נואש, וכל עוד יש דרך למצוא פתרון, חייבים לנסות לממש אותו כדי לעלות חזרה למסלול. בזכות עקשנותו של מוקי, הצלחנו לסחוט עוד סיבוב.

אבל כשדברים מתפקששים, צריך להיות עם אוזן קשובה. תמיד צריך להקשיב לקארט ולחפש רעשים חריגים. מנסיון – כשתושבת משתחררת, שומעים אותה נגררת על המסלול. אם לא שומעים אותה, היא כנראה עפה.

לדברים כאלה צריך לשים לב במיוחד אחרי מגע פיזי בין קארטים, ירידה לשטחי המילוט או עליה על אבני שפה.

אבל חשוב מכל – תמיד יהיה מישהו עם תקציב יותר גבוה שיכול להרשות לעצמו יותר אנשי צוות ויותר חלקי חילוף. אנשים כאלה יכולים למרר לאחרים את החיים, אבל חשוב להרים את הראש קדימה, להיזהר, להסתכל להם בעיניים ולחשוב לעצמך – "זה לא ישבור אותי!"

את רוב (אם לא כל) מה שהוא חווה עכשיו, אני חוויתי גם באימונים וגם בקרב, זה גם כאב לי וזה גם חישל אותי.
לכן, אני מאחל לנאור הרבה הצלחה בהמשך דרכו !




בלוג על קארטינג, קרטינג, ספורט מוטורי ועוד.

הזן את האימייל שלך כדי להרשם לבלוג ולקבל עדכונים על רשומות חדשות האימייל.

הצטרפו אל 188 שכבר עוקבים אחריו

ארכיון הבלוג


הרשמה

קבל כל פוסט חדש ישירות לתיבת הדואר הנכנס.

הצטרפו אל 188 שכבר עוקבים אחריו

%d בלוגרים אהבו את זה: