ארכיון עבר קטגוריית 'הרהורים'

11
ספט'
11

לצערי, אני לא אשתתף בפורמולה ישראל…

מזה כחודש בערך הרוחות בענף הספורט רוחשות בעקבות הקמפיין הסוער הקורא לנהגים להשתתף בפורמולה ישראל, מעין פורמולה רנו מקומית הנוצרת במהלך של יש מאין.
אין נהגים? אז נעשה יום מיונים כדי לאתר המתאימים ביותר.
מי שמתאים לא נסע מעולם בפורמולה רנו? אין בעיה, נשלח אותם לקורס בצרפת.
אין מסלול? שטויות, נקים מסלול ארעי באילת ונקיים ארוע בדצמבר.

הרהרתי בנושא, ולבסוף נרשמתי למיונים. נראה לי שהתמורה לא רעה בעבור 333 ש"ח – יום כיף של ג'ימקנה, קארטינג, בדיקות כושר וקואורדינציה. לצערי הרב, נקעתי אתמול את הרגל כשדחפתי קארט תקוע, ולא אספיק להתאושש עד מבחני הכושר.
תודה אגב לטל וייסמן שדאג לי לקרח וככל הנראה סייע בכך לקיצור זמן ההתאוששות, אבל לצערי אי אפשר להתאושש תוך כשבוע וחצי.
יחד עם זאת, אני מקווה לראות כמה נהגי קארטינג משתתפים במרוץ ומראים כמה חשוב להיות נהג קארטינג טוב לפני שהופכים להיות נהג סינגל סיטר.

בנימה מרירה אך אופטימית, מעניין מה היה קורה אם בענף הקארטינג היינו מכריזים פתאום על פורמולת קארטינג ישראל, עם ימי מיונים, קורסים אינטנסיביים וכו'.
אם זה הצליח לענף שאין לו התאחדות רלוונטית בישראל (נכון להיום), ללא בוחנים ומאמנים ישראלים, וללא מסורת, למה שזה לא יצליח לענף עם ותק של למעלה מ 15 שנה עם אנשים שאוהבים את זה?

בהצלחה לחברים במבחנים בשבוע הבא, בתקווה שאולי גם נראה קארטים באילת בסוף השנה.

24
נוב'
10

Go Duby – קארטינג בבלוגוספירה, וגם קצת קארטינג בחיפה, קריית אונו ופתח תקווה

שמחתי לראות היום באתר Mykart הודעה מאת דובי מילר, בה הוא מבשר שהוא הולך לדחוף חזק את ענף הקארטינג בבלוג שלו, debuzzer.

הרשומה המדוברת מופיעה כאן: http://debuzzer.com/miller/2010/11/23/להגשים-חלום-ולהימנע-משדה-הקרב-אולי

הכותרת השתנתה ל"קארטינג מציל חיים", לא ברור לי למה, אבל דווקא הכותרת המקורית הייתה הולמת יותר.

התייחסתי לכך בהרחבה בפורום מייקארט, אבל אחרי הרהור או שניים חשבתי להקדיש מספר שורות לנושא כאן בבלוגי הקט.

דובי מדייק בכותרת המקורית שלו – ביציאתנו לחו"ל אנו בעצם נמנעים מלהתמודד עם המציאות העגומה במקומותינו. בסופו של דבר, כמו כל חלום, צריך להתעורר. בסופו של דבר קם כל אחד מהחלום שאותו הגשים בעברו השני של העולם וחוזר לכאן, הוא נוכח לדעת שהמצב צחיח, ואני בספק אם הרצל הדרום אפריקאי (אני משער שהוא התייחס לאד קסרזון, מקים מסלול נחשונים) עדיין טרוד בעניין.

בינתיים אנו נסתפק בספארקו קארטינג צ'אלנג', ליגת החובבים שמקיים ירון אדרי כבר כמה שנים טובות. עוד עונה הסתיימה, ולא משנה איזה שיטה ירון ימציא, עומר מנור ייקח עוד גביע :)

למי שעוד לא התייאש, או שמא מדובר בסקרנים חדשים בענף, התקיימה השבוע חלקה הראשון של אליפות הצפון של מסלול דן קארטינג. שוב ראינו את אביב בובטה נותן בראש לכל הקונקונרציה הצפונית. מי שרוצה לנסות את מזלו, מוזמן להגיע לשם בשבוע הבא.

מי שרוצה לפגוש את אביב במסלול הבית שלו, מוזמן להגיע למסלול פרו קארטינג בקריית אונו, שם יערך השבוע עוד מרוץ קארטינג – הפעם בתוואי ההפוך.

ובינתיים בדף הפייסבוק של מגה קארטינג פתח תקווה אפשר לראות שעדיין יש קורסים המניבים עוד ועוד אנשים המכירים את הקארט של Caroli קצת יותר טוב. שמחתי לראות שהם מעלים אלבומים מהקורסים, וזה גורם להרהר איפה כל התמונות מעונת ליגת הרוקי'ס של שנת 2006, שהייתה עונת הבכורה שלי (וה"אליפות" היחידה בה זכיתי). אם מכל קורס כזה יוכל לצאת נהג 2 פעימות פוטנציאלי, מצבנו יהיה טוב. רק שיהיה לאן להתקדם.

22
ינו'
10

סופ"ש של קארטינג. כל מיני דברים.

1. אחרי שני סופי שבוע יפים בהם לא פקדתי את מסלולי ארצנו, נפל דבר והתאמנתי היום בנחשונים. זה לא עם הקארט שלי (שעודנו פצוע וזקוק לטיפול) אלא בקומבינה עם כל מיני קארטים של אחרים:

לעופר הבאתי ג'אנטים וצמיגים כדי שייתאמן, לטל עזרתי לוודא שהמנוע החדש אכן עובד כהלכה, ולאלדד עזרתי לעשות כיוונים אחרי שסיים להריץ את המנוע. אני מקווה שעזרתי במשהו :)

אני יכול לומר שבאף אחד מהקארטים שלהם לא הרגשתי בבית, ובכל אחד מהם הייתי משנה משהו. אבל דווקא בקארט החבוט של עופר הרגשתי הכי טוב. הברקסים לא משהו ויש עוד מה לעשות מבחינת סטאפ, אבל התנוחה מתאימה לי ובמיוחד הכיסא החובק עזר לי לצלוח את המקצים בלי להתעייף – הוא אפילו יותר מתאים לי מהכיסא הנוכחי שלי, אולי הגיע הזמן לרדת סופסוף במידה?

מסקנה: טוב כסא טוב מקארט טוב.

2. אמש נפל דבר: דוד מנשה התפטר מראשות עמותת קס"ם. אני עוד לא בטוח מה ההשלכות של הדבר, ולאן זה לוקח אותנו הלאה. אז רק אומר שלא תמיד הסכמתי עם הדעה או עם הדרך, אבל הערכתי את העקשנות ואת האהבה שלו לקארטינג, ואת האמונה בכך שהנהגים צריכים גוף שייצג ויישרת אותם מול העולם הגדול. כמו כן אמשיך להעריך את מה שהשיג, במיוחד על בעונת 2008 שבשיתוף פעולה עם מסלול לטרון, ירון אדרי, הספונסר הנדיב ושאר חברי העמותה הייתה עבורי מהנה ביותר. ולסיום, אני מעריך את נכונותו לזוז הצידה ולתת אולי הזדמנות לצעירים בענף (לאו דווקא מבחינת גיל…) שלהם יש אולי מעט יותר אנרגיה אחרי כל השנים השחונות שעברנו, מקווה שימשיך לתת לנו יד מעת לעת ושנמצא מי שייתן מזמנו וממרצו לענף.

3. אתר מייקארט פרסם דירוג חדש בשם MKR שמתיימר לדרג את כל נהגי הקארטינג בארץ על כל הליגות והקטגוריות שבענף. מדובר ביוזמה ברוכה אך מתיימרת – איך בדיוק משקללים את כל פעילויות הנהג ויוצרים כר שווה לדירוג? אופיר וייסלברגר מצא את הנוסחה, ככה נראה, והרגשות מעורבים.

מחד, נראה שהיא מתגמלת את המתמידים והמצליחים. מאידך, ייתכן שמי שמצליח או מי שמתמיד  יתמרמר ממעמדו בטבלה.

באופן אישי, אני לא יודע בדיוק איך לאכול את הדירוג לו זכיתי. מצד אחד, קרובים אלי נהגים שזו עונתם הראשונה ומבלי להחמיא לעצמי יותר מדי, אני לא חושב שהם טובים כמוני. מאידך, אני רואה נהגים שאני בטוח שהם טובים ממני אך מסיבה כזו או אחרת הם מדורגים תחתיי.

ובכל זאת, כפי שרשמתי במייקארט: לראות 20 נהגי קארטינג שונים זה כבר עושה לי טוב. מי שממוקם בטבלה ואין לו היום קארט משלו, אולי הגיע הזמן שיהיה לו אחד. מי שיש לו קארט ולא ממוקם בטבלה, צריך להתאמץ קצת יותר ואולי יטפס מעלה. אולי מכאן תבוא הישועה?

אז במקום להתמקד בשלילי, אתמקד בחיובי ואני שמח למצוא את עצמי בין 20 הנהגים המובילים ב 2009 (על כל תחלואיה ועיוותיה) ומקווה לעשות מספיק בעולם הקארטינג כדי להצליח יותר.

סופ"ש נעים לכולם

נ.ב: המרוץ למילגה שמארגן ירון אדרי מדי שנה היה אמור להתקיים השבוע, אך נדחה בשל הגשמים ליום ראשון. מזג האוויר אינו מאיר פנים ונראה שגם ביום ראשון יהיה גשום. אם בכל זאת יהיה בהיר, אז אני ממליץ לכל המתחילים למיניהם להגיע לשם ולנסות את מזלם – יום ראשון, שעה 19:00 בקארטינג ביל"ו.

16
ינו'
10

אימונים, סרטונים ומה שביניהם.

היום, נערכו אימונים לנהגי הקארטינג בשני מסלולים בו זמנית! גם בכוכב יאיר וגם בנחשונים. אינני זוכר אם יש לזה תקדים, אבל כך או כך, מדובר בארוע משמח. לא ידוע לי כמה נהגים הלכו לכל אחד מהם, אבל כל עוד זה מתאפשר, אני מעודד כל נהג ונהג לנצל את ימי ה"חורף" החמימים.

זו הזדמנות נהדרת, במיוחד לנהגים חדשים, לצבור זמן מסלול לפני שמתחילות עונות הקארטינג הרשמיות. למיטב ידיעתי, שני המסלולים מאפשרים לרכוש כרטיסיה למקצים כדי להוזיל את עלויות האימונים, ומגמה זו מבורכת גם כן.

לצערי הרב, לא יכולתי לבוא היום לאף אחד מהמקומות משלל סיבות. אני שקוע מעל הראש בלימודים (וכותב את הרשומה הזו במקום לתכנת…), והקארט שלי דורש אי אלו שיפוצים ושיפצורים (הדבר יבוא על תיקונו, אם לא יהיו תקלות, מחר).

בשבוע הבא יהיה גם כן אימון בנחשונים לקראת הארוע הקרב ובא, כך לדברי ירון אדרי ושותפיו בישראמוטור. אני סבור שיהיה גם אימון במקביל בכוכב יאיר.

בכל אופן, קיבלתי זה עתה מייל מישראמוטור המבשר שהסרטונים שצולמו בעונת 2009 עולים לאיטם לחלל החופשי. ציפינו לסרטונים זמן רב ולבסוף צפינו בהם גם בטקס סיום העונה.

להלן הסרטונים, ובהמשך דעתי המלומדת:

נחמד שהסיקור התקשורתי חזר לעולם הקארטינג, אבל נקודת המבט שלי אמביוולנטית בנושא. כל חשיפה של הענף היא מבורכת, אבל הכל זה עניין של תזמון. הסרטונים יוצאים לאוויר העולם באיחור ניכר מאז התקיימו הארועים. עצם זה שקוראים להם "ארועים" זה כבר מבדר אותי, כי אם זה הולך כמו ברווז ונראה כמו ברווז, אז זה ברווז.

אבל בכל זאת, כשמסתכלים על הסרטונים, העסק באמת נראה כמו אימון של כולם ולא כמו מרוץ. אימון של הנהגים, אימון של הצלמים, אימון של הצוותים ומי לא.

נחמד היה לככב במשפט או שניים וגם כמה פריימים בסרטונים (אם כי בשגיאות תחביריות מביכות – העייפות!!!) , אבל יש כל כך הרבה דברים שחסרים לי שם. בעיקר חרה לי חוסר סנכרון בין מרואיינים לבין הקארטים שמצולמים ברקע (כאן ובהמשך…) אז נכון, כולנו אנונימיים, אבל אלה דברים שאפשר להתעמק בהם בחדר העריכה, לא?

בארוע השני היה דו קרב צמוד ועתיר חבטות ביני לבין איציק שחר. בגמר הסיפור חזר על עצמו בין עומר מנור לבין איציק. כל הקרבות היו צמודים מאוד ומלאי אמוציות. איפה הם בדיוק? אז נכון שהיו שם המון ספינים, אבל זה רק סיפור המשנה, וחבל…

המגמה הזו נמשכת גם בארוע השלישי, רק הפעם הדו קרב היה רק בין עומר מנור לאיציק שחר. בסרטון זה, אפשר לראות רק מה קורה אחרי כל הברדק, וזה מעניין לכשעצמו, אך לא מספיק, ולא מאפשר לצופה להבין על מה מדובר בכלל. באופן די משעשע, מראיינים את עומר ואיציק בנוגע לתקרית הזו (בערך 1:30 לתוך הסרטון השלישי). עומר מדבר על נהיגה מלוכלכת, אבל בתכל'ס רואים אותו עוקף דווקא את ירין ומעיף אותו באלגנטיות הצידה כקארט מקביל כך שאין אפשרות להטיל אחריות על אף אחד מהנהגים לגבי המגע.

בארוע הרביעי לא אשכח את העקיפה הכפולה שביצעתי על ירין שטרן ואלעד קורן, וזאת, אחרי שהפסדתי להם מקום בזינוק. לצערי העקיפה לא עלתה לסרטון, וכנראה נותרה על רצפת העריכה, אם בכלל הספיקו להעלות אותה על סרט הצילום. המרוץ הזה היה הכי נקי מבחינת נהיגה מכל המרוצים, אז אולי דווקא מסיבה זו הוא נראה קצת עקר למתבונן מבחוץ.

אחרי הביקורת, מגיעות גם כמה מילים טובות. בסרטון זה ניתנה במה לרוב הנהגים, במיוחד לחדשים, וזה מעודד אותם ואת הקהל להתוודע לספורט. במיוחד היה אפשר לראות את אדר מלמד המאוכזב אחרי שהמנוע שלו שבק חיים (לקח: לנהל יומן תחזוקת מנוע!!!). בסרטון זה גם באמת הרגשתי את המהירות של הקארטים – אולי בכל זאת יש פוטנציאל לסרטונים עם אקשן.

לזכות צוותי הצילום והעריכה אומר כי רואים את השיפור בצילום ובעריכה מארוע לארוע. כשיעלו כל הארועים, ודאי תוכלו לראות זאת גם אתם. חוץ מזה, ככל שמתקדמים הסרטונים, נראה שסיפור המתמודדים מתחיל להגיע לקדמת הבמה, מה שיכול לשחק לטובת הנהגים ה"צבעוניים" יותר.

אחרי כל המחשבות האלה, חוששני שיש כאן פספוס כלשהו: כמתחרה, אני רוצה לראות את המקצה מתחילתו ועד סופו עם כל האקשן, העקיפות, הפרישות, ההתנגשויות וכו'. כצופה, אני רוצה להבין במה מדובר, מי הנפשות הפועלות, באופן הסטנדרטי ביותר כפי שמשדרים בעולם הרחב, עם רשימת מתחילים ומסיימים, דיווח על זמני הקפות (אני יודע שהיו בעיות טכניות אז נשים את זה בצד). לחצו משמאל על "סרטונים ותמונות" כדי להבין במה מדובר. כנראה שאי אפשר לרָצות את כולם.

בסופו של יום, אני סבור שמוטב ותופיע כותרת באתר אינטרנט, מקומון או פורום ביום לאחר הארוע בצרוף מספר תמונות מקצועיות (כמו בגלריה של סיימון / אילן אשל, וגם של דנה רודיק או הומברטו) כך שהדיון יהיה אקטואלי ורלוונטי מאשר סרט וידאו המופיע באיחור, שעלות הפקתו גבוהה ובסופו של דבר מתגלגלת למשתתפים ותועלתו מעטה, אם לראות את מספר הצופים בסרטונים (ימים יגידו?)
שלא תבינו אותי לא נכון, אינני כפוי טובה ואני מודה בהזדמנות לצוות ישראמוטור ושאר הצלמים על מאמציו הכנים. זה הרבה יותר ממה שקיבלו המתחרים בליגת רוטקס, למשל. אז בכל זאת, קיבלתי משהו…

כל שנותר לי הוא להסתכל על הסרטון בנוסטלגיה, בתקווה שיוטיוב ימשיך לפעול עוד שנים ארוכות, או כמו שקורפל אמר : "מי שלא רואה ספורט מוטורי ולא מבין ספורט מוטורי, טועה ביג טיים!"

07
דצמ'
09

ארוע רביעי ואחרון לשנת 2009 במסלול נחשונים ועוד כמה פיצ'יפקעס

ביום שישי האחרון התקיים במסלול בנחשונים הארוע המסכם לשנת 2009, בארגונו של ירון אדרי, אודי לבנון וישראמוטור. שבוע לפני ארוע זה, התקיים טרק דיי בו הבטיחו גשם זלעפות ושטפונות, אך בפועל ההפך המוחלט הוא מה שהיה. גם הפעם, מזג האוויר הסתווי ניאות להיות יבשושי מספיק כדי שלא יהיו יותר מדי הפתעות, וככה נהננו ממסלול נקי בזכות גשם ליל אמש, דשא ירוק ושמיים מעוננים חלקית עד בהירים. נראה שהחבר'ה כבר משופשפים והארוע התקיים באופן חלק יחסי. למרות חריקות קטנות, הדברים החשובים תקתקו כמו שעון.

המתמודדים היו מוכנים בזמן, התדריך נוהל ביעילות, המקצים נוהלו בזריזות, והנהגים נהגו בספורטיביות.

מקצי האימונים ופרק הזמן בין המקצים השאירו מספיק זמן לאי אלו שינויים  בכיול וכיוון הקארטים – הנהגים וצוותיהם החליפו גלגלי שיניים ושינו לחצי אוויר באופן תדיר לאור התנאים המשתנים – הטמפרטורה עלתה וירדה לעיתים קרובות והשמש החליטה לזרוח ולחמם את האספלט לקראת סוף היום, סיטואציה לא רגילה עבורנו בתקופה זו של השנה.

בעניין המקצים עצמם, ניכר שעומר מנור שהתפנק בחסות כלשהי (חברת Beta למי שמכיר) שלט ביד רמה בארוע. למרות שבמקצים המקדימים נראה שהוא נאבק בכיוון הנכון של הקרבורטור, שאר המקצים הראו שזו גחמה חולפת של הקארט ובסופו של הנסיון (ניסויים?) משתלם (משתלמים!).

במקצה הראשון זינק מנור ראשון ואני מאחוריו. שנינו פתחנו מנועים קדימה ובמהלך צמד או שלושת ההקפות הראשונות ישבתי לו על הזנב. אז בא הרגע הגורלי בו נעשה הכיוון העדין של הקרבורטור – לוקסוס מפוקפק שהוא מנת חלקם של מנועים המשתמשים בקרבורטור Walbro… עומר ואני מנסים עוד כיוונון קטן, ונראה שלעומר הולך יותר טוב.

במקצה השני אני מזנק תשיעי ועומר עשירי. על ההתחלה "רעמים וברקים" – כלומר הרבה בלאגן. אני מצליח לעקוף שני קארטים ולזהות כמה קארטים מסתחררים בפניית "או-רוז'-דה-לה-נחשונים" מיד אחרי קו הזינוק, מנסה לעקוף מבחוץ אבל כנראה מהר מדי… לא זכור לי אם היה מגע או לא, אבל מצאתי את עצמי ביחד עם עוד שני קארטים על הדשא. אני מנסה להרים את הקארט, נופל לתוך בור קטן ומועד, אבל לא מוותר, מתניע מחדש את הקארט בישורת וטס קדימה – מספיק לעקוף רק את אבי מייזלס המשתפר ואת אדר מלמד שהתמודד עם בעיה טכנית.

במקצה השלישי אני מזנק שלישי. לפני מזנקים עומר מנור בעמדה הבכירה, שני מאחוריו הרוקי המפתיע אלעד קורן (לא כל כך מפתיע למי שמכיר אותו ממסלול פרו קארטינג), ומאחורי ירין שטרן – האלוף הטרי בליגת רוטקס ג'וניור. אני כבר מכיר את הזינוקים המפוקפקים של ירין, שאיכשהו מצליח לעשות בלאגן. שלוש הקפות פורמציה חולפות להן עד הזינוק, בו שטרן מצליח לעקוף אותי – אני לא רוצה צרות – מנור טס קדימה, וקורן מגן על מקומו.

אני "מרשה" לשטרן וקורן להתקוטט על המקום השני – אני מרגיש שהם מפסידים הרבה זמן במאבק הזה, וממתין לרגע הנכון. הרגע הזה מגיע אחרי הקפה או שתיים, בו אני רואה ששטרן מנסה לעקוף את קורן בפניית "או רוז'" מבחוץ. אני מנצל את ההזדמנות, תופס מומנטום, ובזמן ששטרן מנסה לעקוף את קורן בקו החיצוני לאורך הישורת, אני עוקף את שניהם תוך בלימה מאוחרת לתוך ההיירפין.

שטרן עוד לוחץ עלי הקפה או שניים, אך נאלץ להגן על מקומו מפני סלבה אניסימוב, אלוף עונת 2008. בינתיים אני מנסה להדביק את הפער על מנור וקובע זמן שיא אישי של 38.42, אבל מנור מהיר בעקביות, שומר על הפער שפתח בהתחלה, ואף מגדיל אותו בהקפות האחרונות.

תודה בהזדמנות זו לנאור, ליאור ואבא שלי שעזרו לי, איגור שתמיד שם, וגם לעופר מנור שהפגין ספורטיביות ועזר לי לסדר קפיץ אגזוז סורר.

נקודות למחשבה…
על כל פנים, בארוע נכחו כ 12 נהגים, מה שגורם לתהות מה גורם לתחלופה הגבוהה. יש גרעין קשה של 10-12 נהגים שבאים לארועים, ולעומת זאת זכינו לראות אירועים עם 20 נהגים, ולדעתי היו מעל 25 נהגים שונים, ועוד עשרה נהגים לפחות נכחו בטראק דייס למיניהם.
הרהרתי בעניין וחלפו בראשי כמה סיבות:

בדומה לעונת הרוטקסים במסלול אי שם, שם נכחו אף פחות נהגים, גם בנחשונים מדובר ב"עונת מעבר" כדי להפיק משהו משנת 2009 ולהכין את הנהגים והצוותים לעונה הבאה. אולי אנשים העדיפו לשמור משאבים ואנרגיות לעונה הבאה?

לדעתי האישית, וזו דעה שרבים שותפים לה, המסלול בנחשונים הרבה יותר כיפי מהמסלול שנמצא אי שם (נ.ב: צריך מתישהו להחליף את אי שם בשם המפורש…), אבל מה לעשות והאספלט בנחשונים מזכיר את האספלט של שביל הגישה והפיטס של אי שם, והאחיזה הנפלאה שיש במסלול אי שם, הו הו הו… הבחירה קשה, מה חבל שאי אפשר לעשות הכלאה בין השניים :)

אבל הכי חשוב – המחיר… לאנשים עדיין קשה להאמין שתתקיים עונה מלאה מהתחלה ועד הסוף, אינם רוצים, יכולים או מעוניינים להשליך את כספם על קרן הצבי.

המחירים שנקבעו מלכתחילה לא היו נמוכים כלל ועיקר, אך היו סבירים. עם זאת, הם עלו עבור מי ש"ישב על הגדר". ומי יושב על הגדר? מי שמגרד קארט מפה, קארט משם, מי שיש לו משרה גמישה בשעות לא קונבנציונליות (אנשי קבע, עובדי משמרות, סטודנטים), כל האנשים שמגרדים שקל לשקל כדי להנות מקארטינג, אלה שעבורם קארטינג זה הובי ולא מקפצה לאליפות העולם.

לדעתי מה שיכול להחזיק אנשים בענף זה יצירת מחויבות הדדית. משהו בסגנון של "בוא תתחייב ל X ארועים, ואנחנו לא נדרדר מעבר לסטנדרט מסוים". עם זאת, חשוב לעשות את זה בצורה של לא הכל או כלום, אלא לאפשר מספר רמות – רמת רישום חד פעמית, חבילה ל X ארועים וחבילה לעונה מלאה.

חוץ מזה – חתיכת עונה הייתה לנו. כולה ארבעה ארועים, אבל עתירי הפתעות ותהפוכות. אלי סייג סגר מעגל ואחרי למעלה מעשר שנים בעולם הקארטינג הגיע במקום הראשון, רגע לפני שעזב אותנו לחפש את ההצלחה בנכר. יניב מינק, איציק מנשה ואיציק שחר חזרו למסלול בו גדלו, ושחר אף הראה לנו עקשנות מהי. ולבסוף עומר מנור הראה לנו ממה עשוי דור ההמשך.

אסכם ואומר שלמרות מספר מקרים לא נעימים ומבודדים, 3 הארועים שנכחתי בהם העונה בהחלט השאירו בי טעם של עוד, במיוחד הגריד הבשרני בשני הארועים הראשונים, ואני מצפה בכליון עיניים לעונה הבאה, היכן שלא תתקיים.

עוד פיצ'יפקעס

כזכור, עונת הרוטקס המקוצרת נגמרה לפני חודש בניצחון מוחץ של יואב גולדבוים. למרבה הצער, הנ"ל לא יוכל לקחת חלק באליפות שתתקיים במסלול ג'יבלי אשר בסיני, בגלל גיוסו לצה"ל (זה הזמן לזמזם את השיר "בהיאחזות הנח"ל בסיני…") שקורה ברגעים אלו ממש.
השם גולדבוים נישא על בדל שפתיהם של רבים מחובבי הקארטינג בארץ (במיוחד איגור הנוהג לומר "הגולדבוים הזה"), מאז החל להתחרות בקניוני הצפון, המשיך במתחם מסלולים באשדוד, בלטרון, בהרפתקאות בחו"ל וכאמור במסלול אי שם.  אם אינני טועה, הוא הנהג הפעיל ביותר באופן רציף כרגע (אולי חוץ מטימו הירבי? אם כי קשה להשוות בין השניים), וחבל שזה נקטע עכשיו. לא יצא לי לדבר איתו, אז כל שנותר לי הוא לאחל לו בהצלחה בשירותו הצבאי ואני מקווה שימשיך להפציע פה ושם כמו שהיה בארוע הראשון בנחשונים.

על כל פנים, האמיצים ביניכם מוזמנים לטוס או לנסוע לשם ולצפות במרוץ שיתקיים בסוף השבוע הקרוב.  אני חושב שזה המרוץ הבינלאומי הכי קרוב שתוכלו לראות.

למעוניינים לצפות בפרטי המרוץ (או סתם לדעת מה נדרש מכל משתתף) מוזמן לגשת לאתר הגמר הבינלאומי  (כן – נא להקליק).

תודה לסבלנים מביניכם שקראו עד הסוף ומקווה שלא הלאיתי אתכם בפוסט הארוך ביותר שפרסמתי עד כה, שבוע טוב וניפגש על המסלול בקרוב!

05
ספט'
09

לפעמים צריך לחפש את ה(נ)אור בקצה המנהרה…

זוכרים את נאור, המרשל מספר 1?

נאור

נאור קנה את הקארט שלו בדיוק עם סיום עונת המרוצים 2008 של עמותת קס"ם, הספיק להתאמן קצת עם קבוצת PCR, ולמרבה הצער עונת 2009 טרם התחילה.

ההמתנה הארוכה לתחילת העונה והאכזבה גרמה לו לעשות מעשה, ואני יותר מיכול להזדהות איתו. עוד בשלהי 2006 היו דיבורים כמו חול על ליגת רוטקס, אך למעשה לא נערך דבר. בפועל היו מרוצים בקטגוריית ימאהה, ולכן לא חיכיתי אלא קניתי קארט והתחלתי להתחרות כדי לצבור נסיון.

ובכן, שנתיים אחרי שקניתי את הקארט שלי, מסתבר שיש אנשים שעדיין חושבים באותו ראש. הנסיבות אינן בדיוק אותן נסיבות, הסיטואציה מעט שונה, אבל בואו נסתכל על החלק המשותף: במקום לחכות לליגת ימאהה (מתי? מתי???) נאור קנה מנוע רוטקס, והחל להתחרות בליגת רוטקס מקס, ליגה חדשה דנדשה בארצנו אשר זו העונה הראשונה בה היא מתקיימת. למרבה הצער, להבדיל מבעבר, היא נערכת בחשאיות אי שם. אם זה טוב או לא, ימים יגידו, אבל זה לא עניינו כרגע.

על כל פנים, נאור לא חדש בעולם הקארטינג, הוא הרי מרשל מנוסה ואחד הטובים שפגשתי. מתקן קארטים, מנהל את המקצים, מבין דבר או שתיים בנהיגה.

אבל, בכל זאת, מדובר בעונה הראשונה בה הוא משתתף במרוצים, והעניין לא פשוט כמו שרוצים שהוא יצטייר.

מלבד היכולת הטכנית לנהוג את הקארט ולכוון אותו כהלכה, בתנאי מרוץ ישנם עוד פרמטרים שקובעים האם נהג יצליח או לא: הסתגלות לתנאים משתנים, יכולת להתאושש מטעויות נהיגה, לחץ פסיכולוגי ותקלות טכניות.

רצה הגורל וכל אלו רדפו את נאור במהלך המרוץ האחרון. אני לא נוהג בליגה זו מטעמים שונים, אבל אם אני יכול לעזור, אני שמח לעשות כן. ובכן, באתי אחרי הלימודים כאשר המרוץ כבר בעיצומו.

הספקתי לשים לנאור מעט ספריי שרשרת לפני העלייה לאחד המקצים, ושנינו הבחנו שהשרשרת מעט רפויה. מובן כשאני רואה דבר כזה, ברור שמשהו לא טוב. השאלה היא, מה עושים? אין זמן לבדוק או לתקן שום דבר, כי חייבים כבר לזנק.  במצב כזה, אומרים לנהג "הכל בסדר, סע לשלום" – כי הנהג צריך לסמוך על הקארט. למרבה הצער, לא הכל היה בסדר – השרשרת נפלה בשלב כלשהו, ובדיעבד מסתבר ששום דבר לא ישב כמו שצריך.

תושבת מנוע עפה, הבורג שדוחף את המנוע היה רופף… למרבה המזל, מצאנו תושבת במחסן אבל היו לנו בעיות להבריג אותו. ניסינו כל מיני נסיונות, ואני כבר חשבתי שנטחנה ההברגה. למרבה המזל, מוקי אדיב (שתיפקד על תקן ה"איגור" של האוהל) היה שם לעזור, לא אמר נואש ובעזרת כמויות של ספריי WD40 הצליח לנקות את כל הג'יפה שנכנסה למה שנשאר מהתושבת. במאמץ כביר הספקנו לסדר הכל כדי שנאור יוכל לעלות למקצה הבא.

למרבה הצער, זה לא היה מספיק. נאור היה נתון ללחץ כבד מצד מתחרים אחרים, אותם הוא הדף ללא הרף. לבסוף, איתרע מזלו והוא נקלע לסנדביץ' בין שני מתחרים אחרים, דבר שגרם לו לסדק בג'אנט ולבסוף לתקר שגרם לו לפרוש.

למתחרה שמממן את התחביב שלו בכוחות עצמו, להבדיל ממתחרים אחרים, נזק כזה כואב שבעתיים, ואיך אומרים – When it rains, it pours!

מה בכל זאת אפשר ללמוד מכל המאורעות הללו?

גם כשדברים מתפקששים, אסור לומר נואש, וכל עוד יש דרך למצוא פתרון, חייבים לנסות לממש אותו כדי לעלות חזרה למסלול. בזכות עקשנותו של מוקי, הצלחנו לסחוט עוד סיבוב.

אבל כשדברים מתפקששים, צריך להיות עם אוזן קשובה. תמיד צריך להקשיב לקארט ולחפש רעשים חריגים. מנסיון – כשתושבת משתחררת, שומעים אותה נגררת על המסלול. אם לא שומעים אותה, היא כנראה עפה.

לדברים כאלה צריך לשים לב במיוחד אחרי מגע פיזי בין קארטים, ירידה לשטחי המילוט או עליה על אבני שפה.

אבל חשוב מכל – תמיד יהיה מישהו עם תקציב יותר גבוה שיכול להרשות לעצמו יותר אנשי צוות ויותר חלקי חילוף. אנשים כאלה יכולים למרר לאחרים את החיים, אבל חשוב להרים את הראש קדימה, להיזהר, להסתכל להם בעיניים ולחשוב לעצמך – "זה לא ישבור אותי!"

את רוב (אם לא כל) מה שהוא חווה עכשיו, אני חוויתי גם באימונים וגם בקרב, זה גם כאב לי וזה גם חישל אותי.
לכן, אני מאחל לנאור הרבה הצלחה בהמשך דרכו !

26
אוג'
09

Error 404: page not found קארטינג כוכב יאיר

אחד מהדברים המעניינים באינטרנט זה לראות מי מבקר את האתר שלך. בבלוג שלי, למשל, יש מבקרים קבועים שמתעניינים בקארטינג בארץ ובעולם ומתעדכנים מעת לעת (הזדמנות טובה להזכיר שאפשר להתעדכן ב RSS ובאימייל – הרשמה בלינקים בצד שמאל!). אחרים מגיעים אחרי שראו תגובה כזו או אחרת פרי עטי בפורומים בעולם הרכב. יש כאלה שמחפשים איך להתחיל בעולם הקארטינג ומצאו כאן מידע מועיל ומעניין, ואחרים חיפשו תמונות של "ימאהה" בגוגל ומצאו תמונה שלי (לאחרונה נדחקתי לעמוד השני) .

אבל חלק מבוטל מגיעים לכאן כי הם מחפשים מידע בנוגע לקארטינג כוכב יאיר.

מה שעצוב זה שהם לא ימצאו כאן שום דבר חדש, לפחות עד להודעה חדשה. יום יבוא וייתכן ודברים ישתנו.

עם המבקרים, המתעניינים והפעילים בענף הסליחה.

18
יולי
09

אל תשכח את אשתך

היום יצא לי לעבוד על הקארט שלי. על הפרק הייתה התקנת מגן שרשרת מחדש (אחרי התקנה כושלת, תיעוד התקנה מוצלחת יותר בהמשך), התקנת סט בלמים חדש (גם תיעוד מצולם של התקנה זו יבוא בהמשך – יש למה לצפות!) ועוד כמה דברים. את העבודה עשיתי במגה קארטינג, כי תמיד טוב שיש איגור שיעזור כשצריך. גם ולרי בא לעזור ועוד כמה אנשים נחמדים. כהרגלי בקודש, תכננתי להיות שם פרק זמן מסויים וביליתי שם פרק זמן כפול.

בין השאר, יצא לי לפגוש שם בחור בשם אלדד. מסתבר שלאלדד יש כבר קארט מזה מספר שנים, אותו כנראה רכש מאיציק שחר האגדי. אבל מה, לא יצא לראות את אלדד מתחרה בשנים האחרונות, ולפי מה שהבנתי פשוט לא יצא לו להקדיש לזה הרבה זמן. יחד עם זאת, הוא רוצה לחזור לעניינים והיום הוא בא למסלול לדבר קצת עם איגור ומוקי, להרכיב צמיגים וכו'.

אני בינתיים עבדתי בחוץ והבחנתי במישהי שאומרת בחיוך "סוף סוף סיימנו". מסתבר שזו אישתו של אלדד שהתלוותה אליו ואמרה "הוא אמר לי שנהיה פה רק שעה…", וכמובן השתהו שם יותר זמן :)

אפרת חברתי האהובה מכירה את התופעה… פעם, היא הייתה באה ומתעדת את העבודות שלי בקארטינג… היום, היום כבר לא כל כך :)

אני מוקיר ומודה לה על כל הסבלנות שיש לה בשבילי ובשביל התחביב שלי. נהגים – אל תשכחו את אישתכם שמחכה לכם. נשים יקרות – תודה על הסבלנות. (מצטער על האסימטריה המגדרית, אבל יש בערך שתי נהגות פעילות בארץ… אז עם בר וקרן הסליחה)

בהזדמנות זו אני רוצה גם לאחל מזל טוב לסלבה אניסימוב, אלוף הארץ, לו נולד השבוע תינוק חדש. מי ייתן וכשייגדל, יהיה לו קארט לפחות כמו של אבא :)

18
יוני
09

אם רוצים לקבל כסף, אז אפשר, למה לא.

נתקלתי במקרה בכותרת באתר The Marker:

12:53 :
בהשקעה של 2 מיליון שקל של משרד התחבורה נחנך היום מנחת מטוסים – מצדה – ליד ים המלח; ישמש את אולימפיאדת טיסני הסילון שתיפתח היום

שאלתי את עצמי: אולימפיאדת טיסני סילון? 2 מיליון ש"ח על מנחת? מה קורה פה?

לא מצאתי יותר מדי מידע, אבל מסתבר שזו לא בדיחה: אכן מתקיימת אולימפיאדת טיסני סילון ומידע נוסף אודותיה נמצא כאן:
http://www.2009jwm.com/index.htm

תדהמתי נבעה מכך שמשרד התחבורה הקצה 2 מיליון ש"ח בשביל לשדרג את המנחת הזה למטרת האולימפיאדה. חיפשתי מקורות לכך באתר משרד התחבורה אך לשווא, ומכיוון שמדובר רק בכותרת באתר דה מארקר ולא בכתבה, גם כן לא מצאתי יותר מדי.
בסופו של דבר, מצאתי איזה כתבה תלושה מהמציאות באתר הזה:
http://www.yallakadima.co.il/article.asp?item_id=8365

שם נאמר שהשר הגיע לאתר, שמע שהולכת להתקיים שם אולימפיאדת טיסנים, והקצה לשם כך תקציב.
לעומת זאת, מספר דקות לאחר מכן, מצאתי את הכתבה הבאה:

http://www.port2port.co.il/Index.asp?ArticleID=66129&CategoryID=44

שם מתייחסים בכלל לעובדה שרוצים להביא לשם "מוניות אוויריות" וכו'.

בכל אופן, מישהו הצליח לגעת בליבו של אדם רב דרג במשרד התחבורה ולגרום לו להקצות תקציב – חרף התנגדויות פוטנציאליות מצד כל מיני גורמים.
מה אני רוצה לומר? איך זה קשור לעולם הספורט המוטורי?

אם ענף כמו טיסני סילון מצליח לארגן אירוע בינלאומי ועוד לקבל תקציב של 2 מיליון ש"ח לסלילת מסלול, מדוע ענפי ספורט מוטורי כמו דראג, קארטינג, סופרמוטו לא יקבלו תקציב כזה? הרי סכום כזה מספיק להרים תשתית סבירה ברמה לאומית.

על הדרך, אפשר לשאול – האם מתחרים יסכימו לכתת רגליהם לפריפריה על מנת להתחרות?

26
מאי
09

בטיחות במסלול

בעת ארגון אירוע ספורט מוטורי, עולה תמיד שאלת העלות למשתתף. העלות מורכבת מגורמים רבים, כגון מקום המירוץ, פרסים, קטגוריות, סדר יום המירוץ, וכמובן מנהל המירוץ, המרשלים וזהותם.

נושא נוסף שעולה על הפרק הוא נוכחות צוות רפואי.
עלות ארגון אירוע היא גבוהה ויקרה, ועומדת ביחס ישר לכמות האנשים המשתתפים בו. עלות נוכחות הצוות הרפואי היא אחד מהסעיפים היקרים יותר. בהיעדר גוף מממן, היזמים והמשתתפים נאלצים לחשוב אלו אלמנטים חשובים יותר ואלו פחות. בואו נשאל ככה: בסולם העדיפויות, איפה אתם שמים את הבטיחות?

ענף הקארטינג מתואר כענף בטוח, בלי הרבה פציעות או מקרי מוות, ואולי בגלל זה אנשים מתייחסים לנושא בקלות ראש.

הספורט המוטורי הוא בטוח יחסית מפני שנוקטים מידה רבה של זהירות, דבר המתבטא בהכנות מדוקדקות של כלי הרכב, הכנה מנטלית ופיזית של הנהגים, ודאגה לתנאים שיאפשרו סביבת מירוצים בטוחה.
אבל גם אחרי כל זה, אי אפשר להיות חסינים במאה אחוז.

כל מי שחושב שלא זה לא יקרה, הרי לכם מקרה בו נהרג נהג צעיר ומוכשר בשם קיי ג'יי מקינסטר, שקרה רק לפני שנה. והפרטים מובאים כאן, כאן וכאן.

המקרה הספציפי הזה הוא תאונה שלא הייתה צריכה לקרות. לא ברור לי מה בדיוק גרם לקיי ג'יי לרדת מהמסלול, אבל אם גדר המסלול הייתה מתוכננת אחרת, המוות הזה לא היה קורה.

ייתכן ואם היה מובא לבית חולים מהר יותר, הוא לא היה מת.

נכון, בארץ לא נהרג מעולם נהג קארטינג. למיטב ידיעתי, פציעות קרו למי שלא היה מוגן כהלכה וגם כשהן קרו, לא גרמו לנכות – ואני מקווה מאוד שאינני טועה.

גם בלטרון, מסלול קטן וצפוף ודי מפחיד, לא קרו תאונות קטלניות, והתאונות שקרו נגמרו בטוב.

אבל אי אפשר לומר שזה לא יקרה.

כאינדיווידואלים, עלינו לדאוג למספר דברים: הכנת כלי המירוץ באופן המיטבי, כך שישמש אותנו באמינות ולא תקרה תאונה כתוצאה מכשל טכני. עלינו להתכונן היטב פיזית ומנטלית, כדי לצמצם את הסיכוי לתאונה מחוסר ריכוז. עלינו להיות נועזים, אבל גם להיות אחראים למעשינו על המסלול. ובנוסף, עלינו להצטייד בציוד בטיחות – קסדה תקינה ורכוסה, חליפה, מגינים למיניהם.

כקולקטיב, עלינו לדאוג לכך שיהיה מי שידאג לנו על המסלול.




בלוג על קארטינג, קרטינג, ספורט מוטורי ועוד.

הזן את האימייל שלך כדי להרשם לבלוג ולקבל עדכונים על רשומות חדשות האימייל.

הצטרפו אל 45 שכבר עוקבים אחריו

ארכיון הבלוג


Follow

Get every new post delivered to your Inbox.

הצטרפו אל 45 שכבר עוקבים אחריו