בשבוע שעבר התקיים אירוע בשם Wroom באתר הסקי מדונה די קמפיו באיטליה, בו נערך מפגן ראווה של נהגי פרארי ודוקאטי. בונוס למתמידים – וידאו ממירוץ הקארטינג במסלול הקפוא בסוף הרשומה.
במסיבת העיתונאים התקיים ראיון עם הנהגים בנוגע לעונה הקרובה, ציפיותיהם מהמכוניות והאופנועים.
פרננדו אלונסו, הידוע כמבקר חריף של מדיניות איסור נסיעות המבחן בפורמולה 1 צינן ציפיות בנוגע לתחזיותיו לגבי יכולות קבוצת פרארי בעונה הקרובה וטען כי חרף כל הבדיקות והסימולציות הנערכות בעת פיתוח המכונית, יכולתיה מתגלות רק במירוץ השלישי או הרביעי בעונה.
באמירה שתפתיע את נהגי הקארטינג, אמר כי בעיניו נהיגת קארטינג אינה הכנה מספקת לנהג פורמולה 1, עם אנלוגיות לענפי ספורט שונים – קארטינג זה כמו מוטוקרוס לרוכבי מוטו ג'י פי, טניס שולחן עבור טניסאי כמו רפאל נדאל. הטענה שלו שזה אימון שלכאורה דומה למה שהם עושים באופן מקצועי, אבל כשחוזרים לענף הספורט המקורי נתקלים שוב באותם אתגרים מקצועיים האופייניים לו. האופנוענים היו קצת יותר אופטימיים, כאשר ולנטינו רוסי מספר בחדווה על אימוני הקארטינג שקיים במהלך הקיץ. ייתכן והחדווה הזו באה לידי ביטוי בתוצאות מירוץ הראווה…
אחרי שקראתי את הראיון הקצר עימו, עלו בעיני מספר תהיות. בימינו, הרבה נהגי קארטינג, במיוחד הצעירים מבינינו, חולמים על קריירת מירוצי סינגל סיטר, אולי גם ראלי. כולנו רואים את הנהגים המובילים בעולם מתקדמים לכל מיני פורמולות שונות ומשונות. חלק לא מבוטל מהנהגים יגידו שהקארטינג עזר להם ללמוד איך להתנהג במירוץ, אבל אולי בסופו של דבר מה שנלמד בקטגוריות הסינגל סיטר הוא מה שקובע?
אחרי שגדלנו על המיתוס שנהגי הפורמולה 1 התחנכו בקארטינג מינקות ושהם מחדדים את חושיהם בקארטינג בין כל עונה לעונה, נשאלת השאלה האם זה באמת בגלל סגולותיו של הקארטינג כספורט, או כתוצאה משיקול כלכלי או אף מחוסר ברירה כתוצאה מתקנות הפורמולה 1?
אולי צריך לזכור שהקארטינג הוא ספורט בזכות עצמו ולא רק חממה לגידול נהגי מירוצי מכוניות?
ספוילר: ולנטינו רוסי ניצח, פרננדו אלונסו לא 
