01
מאי
09

באין ציפור שיר (Yamaha), גם עורב (Honda) ייחשב לזמיר

כבר חודש וחצי לא נסעתי על הקארט שלי, הצהוב, החבוט, האהוב. לכן, נראה שאין מנוס אלא לקחת צעד אחורה ולחזור להתחרות בהזדמנויות שיש.

ואכן, היום התקיים מירוץ במסלול פרו קארטינג ברחובות, במסגרת הליגה שרצה שם מזה כמה שנים בעקביות.

אפשר לחלוק על שיטתו או על אופיו של דוד מנשה, אבל דבר אחד שהתבהר לי בשלוש שנים בענף זה שהבנאדם עקבי – ואני חושב שהליגה בפרו קארטינג זה הדבר הכי עקבי שיש כיום בקארטינג הישראלי.

תמיד יש את אותן  פנים – מתחרים (אהוד, איציק שחר, דודי סטרו-משהו, רן רינקר, משפחת פרנקו, ניסני הבן), מארגנים (משפחת מנשה על דורותיה וספיחיה), ותמיד אותן פנים על הפודיום.

תמיד יש לי את אותן שיחות עם דוד מנשה – מה קורה עם התאחדות הקארטינג (יום יבוא), למה מסלול חלק עושה נהגים יותר טובים ("כי זה כמו לנהוג בגשם", "אתם באתם ממגה קארטינג, התרגלתם לאחיזה", אבל רצוי להזכיר שסלבה אניסימוב הוא זה שלקח  אליפות – כי בתכל'ס נוסעים בארץ ביבש ולא בגשם קריצה), מה יהיה בסופנו, כמה נחמד לראות את כולם וכו'.

פעמיים, למיטב זכרוני, כבשתי את המקום השלישי במירוץ – וזה קרה דווקא בתחילת הדרך שלי, ב 2006, וזו הייתה התקופה שהתמדתי בהשתתפות במירוצים שם. הלקח – ההתמדה כנראה משתלמת.

והפעם – הפעם יוק. הכל מוזר, לא צריך לדחוף את הקארט, אין רולינג סטארט אלא זינוק דומם, ואין לי שום יכולת לסדר את מה שלא עובד בקארט ומפריע לי. בסופו של דבר, הגעתי במקום 9 מתוך 10. אני יכול לתת מלא תירוצים – אני לא רגיל למסלול, יש הבדלים בין הקארטים (דוד יכול לדבר שעות כמה הקארטים שווים, ושההבדלים הם רק בתנאי המסלול המשתפרים, אבל יש קארט של 23.5 שניות ויש קארט של 24.5. עם זאת, אין זו ערובה לעקיפה ומי כמוני יודע), אבל מה – נהניתי מאוד!

בסה"כ עקף  אותי רק איציק שחר, וזה היה בזינוק בקארט עדיף (זכיתי לנהוג עליו בהמשך – 6 עשיריות פחות!!!). במהלך המירוץ הייתי קרוב לייצר עקיפה (הייתי צריך להיות יותר חוליגן, כמו שאיגור אומר). שיפרתי את הזמנים שלי, והם היו קרובים לאלו של נהגים אחרים שנהגו על אותו כלי. כל אלה הפכו "תוצאה קטסטרופלית" של מקום 9 מתוך 10 להישג סביר.
מוזרה לי החוויה הזו – באים, נוסעים, חוזרים הביתה. לא מוקדש לכך יום שלם, אבל עדיין האדרנלין זורם.

היום, כשאני למוד נסיון, אני לא חושב שאני מוכן כספית ומנטלית לתת עונה שלמה במתכונת בה אין לי השפעה על הכלי שאני נוהג בו, כי בסופו של דבר יש 3 פקטורים שמשפיעים על הצלחה של נהג:

1. יכולת נהיגה

2. הבנה טכנית של הקארט / צוות
3. מזל

על המזל אני לא יכול להשפיע, ואם לפני יש נהג מוכשר עם קארט מושלם אז הוא יכול להשאיר לי רק עשן.

הסיכוי שלי הוא כאשר מולי מתמודד נהג נחות בקארט עדיף, או נהג עדיף בקארט נחות. הדבר הזה – שעושה מירוצים מעניינים – חסר לי מאוד.

לסיכום, אפשר לומר שלמרות שאני מתוסכל מהמצב, החוויה הייתה מהנה. באין ציפור שיר, וצליל של מנוע שתי פעימות הוא מנגינה בעיני, אאלץ להסתפק בחרחורו של מנוע ההונדה – וכנראה תפגשו אותי בשבוע הבא בצומת בילו ב 14:00.

אני מקווה שיהיו בשורות טובות!

מודעות פרסומת

1 Response to “באין ציפור שיר (Yamaha), גם עורב (Honda) ייחשב לזמיר”



להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s


בלוג על קארטינג, קרטינג, ספורט מוטורי ועוד.

הזן את האימייל שלך כדי להרשם לבלוג ולקבל עדכונים על רשומות חדשות האימייל.

הצטרפו אל 816 שכבר עוקבים אחריו

ארכיון הבלוג


%d בלוגרים אהבו את זה: