16
יונ
09

עד שיהיה מירוץ… צריך ללכת למירוץ

כפי שאני מזכיר שוב ושוב, כבר הרבה זמן לא נערך מירוץ ליגה מקצועי. עד אז, צריך לשמור על כושר, ולכן אני "חוטא" מעת לעת בהשתתפות במירוצי חובבים. מצד אחד, גדלתי במירוצים האלה. ומצד שני אני מנסה להתמקד במירוצים המקצועיים יותר. אך מכיוון שאלה לא התקיימו זמן רב, צריך להסתפק במה שיש, ואם אפשר – אז להנות מהם כמה שיותר! מאחר והמירוץ בפרו קארטינג שהיה אמור להיערך בתחילת יוני התבטל, החלטתי ללכת להתחרות בספארקו קארטינג צ'אלנג'.

המירוץ האחרון נערך ביום שישי האחרון במסלול קארטינג בילו, אשר נמצא באופן לא מפתיע בצומת בילו.

ירון אדרי, המארגן את ליגת ספארקו, מארגן את הליגה על מנת לאפשר לחובבי נהיגה לטעום נהיגת מירוצים באווירה מסבירת פנים הנותנת להם צ'אנס נגד נהגים מנוסים יותר.
לקרוא למירוץ "מירוץ חובבים" זה קצת בעייתי. אמנם ההרשמה אליו נגישה לכל מאן דבעי, ובתנאי שהנהג או הנהגת לא מסכנים את שאר המשתתפים. הקארטים שייכים למסלול, ובכך אין אלמנט טכני, וצריך להתרכז בנהיגה. עם זאת, חלק לא מבוטל מהמשתתפים מנוסה בנהיגה מזה מספר שנים, וחלקם אף השתתפו בליגת פורמולה ימאהה.
בנוסף, שיטת הניקוד מקשה על הנהגים החזקים להתברג למעלה לאורך זמן: סדר הזינוק במקצה חצי הגמר הראשון נקבע על פי המיקום בטבלה, אך בחצי הגמר השני הסדר נקבע על פי סדר הסיום במקצה הראשון. גם אותי זה בלבל ונראה לי שזה מבלבל הרבה אנשים, אבל זה מאפשר למסיימים אחרונים לנסות להגן על מקומם.

לפני חצי שנה בערך יצא לי להשתתף במירוץ המקדים לעונה, שבו הוענקה מלגה למנצח. לא הצלחתי במיוחד במירוץ זה, היה לי נקע ברגל וגם הייתי בעיקר חסר סבלנות – מה שהביא לטעויות נהיגה וחוסר ניצול הזדמנויות.

מאז עבר זמן רב, וזהו המירוץ הראשון הרשמי בו השתתפתי העונה, ולכן דורגתי הרחק מאחור. כפועל יוצא מכך, יצא להתמודד במקצים מול הרבה חבר'ה חדשים, שאת רובם לא הכרתי מקודם. אני תמיד שמח לראות פנים חדשות, אבל ניכר שיש להם עוד דרך ארוכה.

המתעניינים בתוצאות ובמהלך המירוץ, יוכלו למצוא אותן באתר mykart (דרושה הרשמה) – אין לי מה להרחיב לגביהן.

עם זאת, אציין מספר דברים לטובת המסלול והארגון:

שינוי כיוון הנהיגה הופך את המסלול לבטוח יותר ומהנה יותר. אני הרגשתי הרבה יותר בטוח לבצע עקיפות, ואין יותר סיטואציה שבה מגיעים בשיא המהירות להיירפין קיצוני. אמנם יש עדיין היירפין כזה, אבל המהירות נמוכה יותר והרדיוס רחב בכמה מטרים טובים.

קיום המירוץ באור יום הופך אותו גם כן לבטוח יותר.

והכי חשוב – הכל מתבצע בזמן סביר בלי עיכובים רבים מדי.

חבל רק לאותו מתמודד (גלעד קפוליס) שאתרע מזלו והיה לו כשל טכני בקארט במקצה הגמר.

חוץ מזה, הייתי רוצה לציין לטובה את כל המשתתפים, חדשים כוותיקים. למעשה, 8 נהגים לא הכרתי כלל, ואני שמח לראות פנים חדשות. לפי התוצאות במהלך היום, נראה שהרוב שיפרו את זמן ההקפה שלהם, ושיפרו את קווי הנסיעה שלהם. האווירה חברית, ואני באופן אישי השתדלתי לתת טיפים למי שביקש.

אז בסך הכל, יותר משאני שמח על התוצאה, אני שמח לראות שעדיין שומרים על הגחלת!

להתראות במירוצים הבאים.

מודעות פרסומת

0 Responses to “עד שיהיה מירוץ… צריך ללכת למירוץ”



  1. להגיב

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s


בלוג על קארטינג, קרטינג, ספורט מוטורי ועוד.

הזן את האימייל שלך כדי להרשם לבלוג ולקבל עדכונים על רשומות חדשות האימייל.

הצטרפו אל 816 שכבר עוקבים אחריו

ארכיון הבלוג


%d בלוגרים אהבו את זה: