30
נוב
09

מחוונים לקארטינג – פרק 1

לעיתים תכופות אנשים שואלים בנוגע לכל מיני מכשירי מדידה וחיווי לקארטינג, ולרוב השאלה היא "בשביל מה צריך מייכרון ואיפה אני משיג את זה?".

לפיכך, החלטתי לסקור באופן כללי את המכוונים הזמינים לקארטינג בארץ ובעולם ובהמשך להתמקד במכשיר מסוג Mychron ולפרט מה אפשר לעשות איתו.

נתחיל בקצת חומר רקע:

הקארטינג הוא מכונה פשוטה ובסיסית המורכבת משילדה, ארבע גלגלים, מנוע, כסא והגה. כביכול, לא צריך יותר מזה כדי לנהוג ולהנות. האינסטינקטים שלנו, החושים שלנו ותפיסת המרחב שלנו מאפשרים לנו להרגיש כמה אנחנו מהירים. אז זהו, שלא בדיוק. כאן נכנסים לתמונה כל אביזרי המדידה והמחוונים שמאפשרים לנו לקבל אומדן מספרי ומדויק לתחושות שלנו.

נתחיל בשני המדדים הבסיסיים ביותר: מד סל"ד וטמפרטורה.

מד סל"ד

כשמו, כן הוא: מראה מה הסל"ד בו מסתובב המנוע בזה הרגע. כמובן שקשה להתמקד בכך בזמן הנהיגה, ולכן כדאי שתהיה בו אופציה להחזקת סל"ד מקסימלי מספר שניות לאחר שהגענו אליו, או אפשרות לאחזר אותו לאחר מקצה. כמכוון בסיסי, הוא נותן אינדקציה האם הגענו לתחום היעיל של המנוע, האם במהלך הנהיגה הגענו או עברנו את הסל"ד בו מושג שיא ההספק .

בעזרת חיווי זה, ניתן לדעת האם המנוע מכוון היטב, והאם בחרנו ביחס ההעברה הנכון (האם הגענו לסל"ד המקסימלי מהר מין הצפוי? איפה אנו נמצאים ביחס לטווח האפקטיבי של המנוע?)

במנוע ימאהה תקני זה משתנה בהתאם לאורך הכולל של מערכת הפליטה, אבל שיא ההספק מגיע בערך ב 11,500 סל"ד והמנוע ממשיך לסחוב עד 14,000 סל"ד ומעלה…

במנוע רוטקס, לעומת זאת, שיא התפוקה מגיע ב 10,000 סל"ד ומגביל הטורים נכנס לפעולה ב 12,000 סל"ד.

לשם השוואה, במנועי KF הסל"ד המקסימלי נקבע לפי ההצתה הדיגיטלית ועשוי להגיע ל 16,000 סל"ד.

מה אני רוצה לומר? שהכל יחסי, וצריך להכיר את אופי המנוע הספציפי שלך ומה אמור להיות הטווח התקין, פחות או יותר.

מד טמפרטורה (לעיתים משולב יחד עם מד סל"ד)

מד הטמפרטורה מראה מהי טמרפטורה במנוע או בחלקים הקשורים לו. הטמפרטורה מגיע ממקום אחד, או יותר. החיישנים יכולים להיות מחובר לכמה נקודות  – ראש מנוע (פלאג) CHT, סעפת פליטה (EGT), או כאשר מדובר במנוע מקורר מים – רדיאטור.

כל טמפרטורה אומרת משהו קצת אחר, אבל בסופו של דבר הטמפרטורה מהווה עוד אינדקציה האם המנוע שלנו מכוון (בעיקר בכל הנוגע לכיווני תערובת הדלק) והאם אנחנו בטווח הבטוח של הפעולה – מנוע חם ייתן ביצועים מיטביים, אך לאחר טמפרטורת מסויימת יישחק ואף עלול להיתפס.

טווחי הטמפרטורה התקינים משתנים בהתאם לסוג המנוע.

בימאהה, נהוג להשתמש בחיישן CHT (ראש מנוע – Cylinder Head Temperature) וטמפרטורה של 200 מעלות צלסיוס היא נורמלית.

ברוטקס, נהוג להשתמש בחיישן טמפרטורת נוזל קירור, והטמפרטורה התקינה היא בסביבות 75-80 מעלות צלסיוס.

בנוסף למחוונים אלו, יש עוד חיישנים שונים ומשונים כמו מדי מהירות, כוחות G – ואפילו GPS! על כך וסקירת מכשירים בפרק הבא.

מודעות פרסומת

1 Response to “מחוונים לקארטינג – פרק 1”


  1. 1 ברק
    2 בדצמבר 2009 ב- 10:50 pm

    יפה מאוד. ראיתי מערכות של יוניפרו בפעולה – טובות מאוד אבל יקרות מאוד. יש גם מערכות של PI שנחשבות הכי מקצועיות – גם פה הרבה מאוד כסף למערכת.
    תיקון קל – ברוטקס סניור הסל"ד המקסימלי הוא 14,000 סל"ד ובג'וניור כ-1000 סל"ד פחות.
    טמפ' מומלצת – 65 מעלות, טמפ' מירבית – 85 מעלות.


להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s


בלוג על קארטינג, קרטינג, ספורט מוטורי ועוד.

הזן את האימייל שלך כדי להרשם לבלוג ולקבל עדכונים על רשומות חדשות האימייל.

הצטרפו אל 816 שכבר עוקבים אחריו

ארכיון הבלוג


%d בלוגרים אהבו את זה: