16
אוג
10

מתגעגע לחברים מהקארטינג

כבר חודש וחצי שלא נגעתי בקארט שלי. הוא יושב לו כלוא בנגרר, ביחד עם הכלים, הסטנד, הדלק, והמנוע שעבר אוברול ומחכה להרצה.

מדוע ולמה? כי תקנות שפורסמו אינן ברות מימוש, ובהיעדר תקנות שאפשר לעמוד בהן, קיום פעילות קארטינג תחרותית היא בעייתית למדי.
חזרנו למעשה כשנה אחורנית לתקופה בה לא יכולנו לעשות מאום וקורקענו.

אני מתגעגע לחברים מהקבוצה. לשטויות של טל. לניג'וסים של עומר. לצחוקיה עם אדר ומשפחתו. למילות החוכמה הפשוטות של איגור. אני מתגעגע לאווירת הפיטס. זה ממש חסר לי.

כבר יצא לכתוב פוסט דומה בנושא, והרגשות די דומים. הפעם לא הספקתי לבוא לבקר במסלול פרו קארטינג, שם נערכה תחרות עם כמות לא קטנה של משתתפים, אשר חלק ניכר מהם מחכים שנשוב לפעילות מסודרת. הרבה זמן אני אומר שאין דין תחרות במסלול אינדור עם קארטים שכורים כדין תחרות במסלול פתוח עם קארטים השייכים לכל משתתף, אך בהיעדר אפשרות אחרת, ועם הרחבת מסלול הקארטינג שבקריית אונו, אפשרות זו מסתמנת כהזדמנות טובה "להשחיז חרבות" ולשמור על מיומנויות נהיגה.

לשמחתי הרבה, אביב בובטה הספיק לפחות לצלם כמה קטעים ממצלמת הקסדה שלו:

בקיצור, אני מקווה שהדברים ישובו לקדמותם ואולי במתכונת משופרת.

מודעות פרסומת

0 Responses to “מתגעגע לחברים מהקארטינג”



  1. להגיב

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s


בלוג על קארטינג, קרטינג, ספורט מוטורי ועוד.

הזן את האימייל שלך כדי להרשם לבלוג ולקבל עדכונים על רשומות חדשות האימייל.

הצטרפו אל 816 שכבר עוקבים אחריו

ארכיון הבלוג


%d בלוגרים אהבו את זה: