עברה כמעט שנה מאז הפעם האחרונה שהתחריתי בקארטינג. היו לכך מספר סיבות, טובות יותר וטובות פחות:
אובדן מומנטום עקב דחיות חוזרות ונשנות של פתיחת העונה, פקיעת רישיון, והכי עצוב – מיעוט משתתפים. בשנה שעברה היינו בסה״כ 5 משתתפים, כאשר היינו שלושה קבועים: מרט מליס, דוד אלכסנדרוב ואני. למרות שהיינו מעט, המרוצים היו מאוד צמודים ומהנים, עזרנו אחד לשני למרות התחרות בינינו ונהנינו מאוד. אך שבירת המומנטום גרמה לנו לשקוע בשנת חורף שהתארכה אל הקיץ והסתיו וכל מי שהיה על הגדר פשוט לא התחרה והתנדף.
באופן כללי המצב השנה אמביוולנטי: קטגוריית הג׳וניורים התעבתה מג׳וניור אחד לארבעה, אך קטגוריית הסניור הצטמקה ל 12. נוהל נקודות העונשין מחדד שיש בעיה של ספורטיביות בקטגוריות הבכירות, ולי באופן אישי אין מה לחפש שם מבחינה תחרותית או ספורטיבית. אי השיוויון בין מנועי 125 והעלות הגבוהה גורם לכך שגם אין לי מה לחפש (בינתיים) בקטגוריית מאסטרים. בשורה התחתונה, נראה שיש מקום לקטגוריית כניסה/חובבים בתקציב מעט נמוך יותר, עם צמיגים מעט קשים יותר, אבל לא פחות מהנה.
למרבה המזל, ידידי משכבר הימים איגור גלר לא התעצל וקיבץ אותנו יחד ועודד אותנו לחזור להתחרות יחד עם עוד שני חברים חדשים. אני מקווה שנמשיך להחזיק את הקטגוריה מקוררת האוויר בשביל אנשים שלא רוצים למשכן את הבית בשביל להתחרות.
בלוג קארטינג 
0 תגובות to “קאמבק קטן לשנת 2017”