Archive for the 'איך מתחילים?' Category

29
אוג
16

הזמנה לאימונים במסלול בית שאן

עם חידוש מירוצי הקארטינג במסלול בית שאן, מתחדשים כמובן גם האימונים במסלול. האימונים מתקיימים בסופי השבוע בהם נערכים המירוצים.

סוף השבוע הקרוב הוא הזדמנות מצויינת לאימונים כיוון שהם מתקיימים הן במהלך יום שישי והן בבוקר יום שבת, כך שיש הזדמנות להכיר את המסלול ולהתכונן לתחרות. באופן אישי אני מרגיש שאימון הוא הזדמנות טובה לחזור לכושר נהיגה. מקבלים זמן מסלול גדול יחסית למה שמקבלים במירוץ, ניתן לקבוע משתנה כלשהו לשיפור ושינוי בסטאפ של הקארט או להתאמן על פנייה מאתגרת.

בנוסף, זוהי הזדמנות מצויינת לכל מי שברשותו קארט וטרם התחרה או נהג העונה להוריד ממנו את האבק שהצטבר, למלא אוויר בצמיגים ולחזור לנהוג במה שמסתמן כבית של הקארטינג. אפילו אם מישהו מחזיק בקארט ושוקל למכור אותו, זו הזדמנות להראות שהוא עובד ושימושי! אולי אפילו ימצא שידוך לקונה שעושה את צעדיו הראשונים ולא רוצה לקנות קארט חדש ב 30000 ש״ח?

בנוסף על כך, ואולי בעצם זה חשוב הרבה יותר, מי שרוצה לעשות צעד קדימה מעבר למירוצים במסלולי 4 פעימות למיניהם להתנסות באימון על קארט 2 פעימות מקצועי יכול לעשות זאת. מחירי האימונים מתחילים בסביבות 1000 ש״ח לאדם כאשר האימון כולל מספר מקצים וליווי של אנשי מקצוע ומתקיים על גבי קארט 125 סמ״ק. ישנן כמובן חבילות אימון שונות המותאמות לנהגים חדשים, ילדים ומבוגרים, ולנהגים מנוסים.

כפי שידוע לחלקכם, אני נעזר בשירותיו של איגור גלר (www.gellermotor.com) במהלך האימונים והמירוצים בהם אני משתתף, ואני ממליץ על שירותיו בחום – הן למי שרוצה לעשות קאמבק והן למי שרוצה לעשות את הצעד הבא.

.למקתמבקים ולמתעניינים בקטגוריית ימאהה מביניכם מומלץ לקרוא את הפוסט ״צעדים ראשונים״

אני מאוד ממליץ להתחיל בקטגוריית ימאהה הן מטעמים אגואיסטים למדי (אני רוצה עוד מתחרים על הגריד) והן מטעמי תקציב (עלות הכניסה נמוכה מאוד), ובקרוב אוסיף סקירות בנוגע לאפשרויות הכניסה לקטגוריות השונות באליפות ישראל: מיני/ קאדט, ימאהה, 125 סניורים ומאסטרים.

אני מקווה לראות את הגרידים מתמלאים בנהגים חדשים ומתקמבקים כמוני – ניפגש בסופ״שׁ!

26
דצמ
09

TAG – על מה ולמה?

לאחרונה, הבחנתי שיש התעניינות רבה בקרב קוראי הבלוג בנוגע למנועי TAG בכלל ורוטקס בפרט.

כשרות לציבור הנהגים, אסקור בימים הקרובים את מיטב המנועים בתחום, מין הנעשה בארץ ובעולם ועוד.

מי שיש לו נסיון טכני עם המנועים האלה – מוזמן לתרום לסקירות (כמובן שיינתן קרדיט מתאים!).
למען הסדר הטוב, מוטב שאתחיל בהסבר: מהם בעצם מנועי TAG?

ראשי התיבות TAG פירושם Touch and go. הכוונה היא שניתן להדליק את המנועים בלחיצת כפתור. הקונצפט המהפכני הזה שמוכר לכל נהג מכונית וקטנוע לא היה כל כך ברור לנהגי הקארטינג.

בעבר, היו שתי דרכים טריוויאליות להתנעת הקארט:

אם הציר היה מחובר באופן ישר לקראנק, או אם היה לקארט מנוע עם תיבת הילוכים, היה ניתן להתניע את הקארט בדחיפה.

אם לקארט היה קלאץ' צנטריפוגלי, היה ניתן להתניע אותו בעזרת סטארטר חיצוני או בעזרת כבל במשיכה.
כל הדרכים האלה משמרות את עיקרון הפשטות של הקארטינג, מפני שהשאיפה היא שיהיו כמה שפחות רכיבים על הקארט. הבעיה היא עבור נהגים חדשים שהקונצפט של התנעה "ידנית" קצת מרתיעה אותם, ונהגים צעירים שאינם מסוגלים לדחוף את הקארט כדי להתניע אותו.

בנוסף, הקטגוריות בקארטינג התחלקו באופן גס מנועים חלשים למתחילים, מנועים בהספק בינוני למתקדמים. מי שרצה משהו מעבר לזה היה הולך על מנועים שמשתמשים בהם באליפויות יבשתיות ואליפות העולם או שיפטרים, ואלו מנועים שדורשים תחזוקה רבה.
את הכיוון החדש הכניסה חברת המנועים האוסטרית רוטקס, חברה בת של תאגיד בומברדיה הקנדי. בשנות השמונים רוטקס השתתפה באליפות העולם בקארטינג (Forumla A) עם מנועי 100 סמ"ק בהצלחה. אולם באמצע שנות התשעים היא החליטה לפרוש מהמרוצים ולפתח מנוע שפונה לקטגוריית ההובי, מנוע חזק אבל עם פחות תחזוקה וקל יותר להפעלה מאשר המנועים שהשתתפו בקטגוריות ההתאחדות הבינ"ל לקארטינג –  FMK (מה שידוע כיום כ CIK). התוצאה הייתה מנוע Rotax Max, מנוע בן 125 סמ"ק עם סטרטר חשמלי, מצמד, קירור מים והספק של 28 כ"ס בקירוב.

למרבה הצער, FMK לא ארגנה אליפויות לקטגוריה הזו והתמקדה ב 100 סמ"ק. כתוצאה מכך, רוטקס החליטה לארגן אליפות סגורה למשתמשים במנועיה, והשאר הסטוריה.

במבט לאחור, כנראה הכיוון היה נכון מפני שלאור ההצלחה, יצרני מנועים רבים החליטו לפתח מנועים בסגנון המדובר.

מדובר ביצרנים ותיקים ומצליחים שמשתתפים באליפויות העולם מזה שנים, כמו IAME (המייצרים את המנועים בסדרות  Leopard מקורר המים ו Easykart מקורר האוויר), Vortex (המייצרים מנועי RoK בקונפיגורציות שונות), יצרנים ותיקים אשר הסבו את מנועיהם לתצורת TAG (כגון ימאהה היפנית המוכרת היטב בארץ ו Talko הבריטית המייצרת מנועים הדומים לימאהה), ויצרנים חדשים שראו את ההצלחה ורצו להציע את מיטב תוצרתם (PRD הטיוואנית, Sonik, Motori 7 האיטלקיות ועוד…).

IAME ו VORTEX אף מארגנות אליפויות עולם במתכונת דומה ל Rotax, עם משתתפים מכל מקום בעולם בו מתחרים במנועים אלו. גביעי ה Vortex ו Easykart (שזה בעצם שת"פ של IAME וחברת השילדות BIREL) מתנהלים במתכונת דומה מאוד לגביע רוטקס, ואילו הגביע העולמי של IAME מהווה מרוץ סיבולת עם מנועי X30, שזהו פיתוח של ה Leopard.

בנוסף, בשנת 2007 החליטו ראשי ה CIK לעבור ממנועי 100 סמ"ק עם הנעה ישירה למנועי 125 סמ"ק עם מתנע ומצמד, בדומה לרוטקס מקס, לאחר שלוש שנות פיתוח. מטרתם הייתה שאותם המנועים אשר משתמשים בהם באליפויות ישמשו גם כן את החובבים בענף. מקץ 3 שנים להצגת הפורמולה. נכון להיום נראה שההצלחה של הנוסחה חלקית מאוד ורוב השימוש בהם נמצא בעולם המרוצים המקצועיים, אולם נראה כי היצרנים משפרים את האמינות ואולי באמת יום יבוא והחזון יתגשם, וחובבי הקארטינג יוכלו להתחרות עם אותם מנועים כמו אלו שמשמשים את אלופי העולם.

יש לזכור, יחד עם זאת, שלא הכל מושלם.  אמנם מנועי ה TAG חזקים יותר, אמינים יותר (=פחות טיפולים) וניתנים להתנעה בקלות לעומת המנועים הישנים, אבל הם לא חפים מחסרונות.

ראשית כל, הם יותר מסובכים כי יש יותר רכיבים על הקארט: מצנן מים, רצועות לשאיבת מים, מצמד, סוללה, מתנע. חלק מרכיבים אלו, היו מוכרים למתמודדים בקטגוריות גבוהות יותר, ועכשיו הם מצאו את דרכם לקארט העממי. כשהכל עובד סבבה, וזה מה שקורה בד"כ, לאיש לא

אכפת. אבל כשמשהו מסתבך, יש יותר גורמים במשוואה.

בנוסף, הקארטים האלו כבדים וחזקים יותר. אם בקטגוריות 100 סמ"ק המשקל הנורמלי בקטגוריית הסניורים הוא 145 ק"ג, בקטגריות ה TAG ו ה KF (אליפות העולם החדשה) המשקל עומד כבר על 165 ק"ג.

המשקל והכח דורשים צמיגים רכים יותר כדי להתמודד עם הכח והדרישה לאחיזה. מאידך, הם מפעילים יותר עומס על השילדה ומכאן בלאי גבוה לשילדה, צמיגים ובלמים.

לסיכום, אפשר לומר  כי מנועי ה TAG חוללו מהפכה בעולם הקארטינג. הרעש שחוללו עדיין מהדהד בעולם הקארטינג ולמרות הפופולריות שלהם, עד היום נסוב ויכוח סביב השפעתם על הענף – מקארט קטן, פשוט וזול למכונת מרוצים מתוחכמת ומושחזת. קצת אור – בכתבות הבאות בנושא.

30
מרץ
09

שמחה רבה, שמחה רבה, אביב הגיע פסח בא

האביב הגיע, ואיתו הגיעה התקופה הכי יפה לעשות קארטינג.
מזג האוויר בהיר, השמש הזורחת מסירה כל ספק לגשם, והטמפרטורה נעימה למדי.
רק מה, אין לנו עדיין מקום בו אפשר לנסוע בבטחה. המסלול בכוכב יאיר עובר אי אלו עבודות קונסטרוקציה ומנהלות בירוקרטיות, ולא נותר לנו אלא להצטנף בביתנו או לתור אחר חניונים שכוחי אל (בתקווה שלא יהיו מלאי זכוכיות -האויבת מספר 1 של צמיגי סליקס, ושלא נקים את חמת צרי העין).
מה אפשר לעשות עד אז?
קודם כל, אם יש בבעלותך קארט, ולא משנה מאיזו שנה, צורה או מנוע,  צריך להכין אותו לפי הדרישות הטכניות החדשות:
1. יש להרכיב טבעות חיזוק עליונות לכיסא. עד היום, היה נהוג להרכיב טבעות גומי במקרה הטוב, או להרכיב ישירות על התמוכות במקרה הרע. הבעיה – קרו תאונות בהם תמוכת הכסא חדרה את דופן הכסא ופגעה בצלעות הנהג. לכן, בנקודות החיבור העליונות, יש להרכיב טבעות מתכות לפי המפרט הפשוט הבא:
* עובי של 1.5 מ"מ לפחות.
* קוטר של 40 מ"מ או שטח פנים של 13 סמ"ר (ריבוע בגודל 3.7*3.7, פחות או יותר).
כמובן שטבעת גדולה יותר, אם מתאימה, תהיה מבורכת.
נזק לכיס – כמה שקלים בודדים עבור הטבעות.
מפרט טכני מדויק אפשר למצוא בקישור הזה, תחת סעיף 2.13: מפרט טכני

2. יש להרכיב פגוש אחורי מפלסטיק. עד היום היה נהוג להשתמש בפגוש אחורי סמלי ממתכת. הבעיות איתו הן שהוא לא סופג אנרגיה, ובנוסף, הגלגלים האחוריים חשופים. במצב כזה, יכול להווצר מצב שהקארט הפוגע מאחר יטפס על הקארט הקדמי ויועף כלפי מעלה לאוויר. פגוש פלסטיק פותר את כל זה, בכך שהוא סופג אנרגיה ומגן באופן מלא על החלק האחורי. התענוג – עולה בקירוב
200 ש"ח.

עלה גם נושא הטרנספונדר, הנדרש ממי שמעוניין להתחרות. ועליו ניתן את הדעת בהזדמנות אחרת.

חוץ מזה, מי שרוצה להתחרות, ייאלץ לתת בגז באחד משני האירועים הקרובים במסלולים השונים:
1. באחד באפריל (לא זו לא בדיחה) מתקיים מירוץ מספר 2 בליגת ספארקו קארטינג צ'אלנג', והפעם במסלול קארטינג בילו, הממקום באופן לא מפתיע בצומת בילו. המירוץ במתכונת סיבולת, כולל מקצה חימום ולאחריו מירוץ בן 42 הקפות . במידה ויהיו הרבה משתתפים, מי שיהיה לו מזל (או שלא, תלוי איך מסתכלים) ויעלה מחצי גמר ב' לגמר א', יינהג למעשה כשני מקצים של 42 הקפות – זה כבר די מתיש 🙂
החלק הנחמד – גם מי שאין לו נסיון יכול לנסות את כוחו, אם יראה שהוא לא מסכן נהגים אחרים בנהיגתו במקצה האימון.
2. מי שאכל הרבה מרורים בליל הסדר, ירצה ודאי להתאושש במירוץ מספר 3 בליגת פרו קארטינג האגדית. נראה שזו ליגת האינדור הכי קונסיסטנטית בארץ, והיא רצה מאז שנפתח המסלול באופן סדיר  כבר למעלה מ 4 שנים. היו לה עליות ומורדות, אבל לרוב המרוצים צמודים למדי, ויש שם קבוצת נהגים נאמנה. עומר מנור, אחד הכשרונות שתפסו שם את הפודיום שנה לאחר שנה, לא מתחרה השנה והשאיר את הבמה לשאר המתמודדים – אז תנו להם צ'אנס, גם אתם חדשים וגם אם אתם רוצים לנער את האבק מהסרבל.

עוד פרטים על הליגות והאירועים הקרובים – באתר מייקארט – קישור מצד שמאל.

16
פבר
09

ציוד טכני – אם כל הרשימות

ספורט הקארטינג מורכב משני רבדים עיקריים: רובד הנהיגה והרובד הטכני.

רובד הנהיגה מתרכז בעיקר ברכישת מיומנות נהיגה, הבנת המתרחש במסלול, שילוב נכון בין אדם למכונה ורצון עז לנצח. מרבית היכולות נרכשות בשעות אימונים ונסיון במירוצים.

אולם כדי לאפשר לכל זה לקרות, יש להיות מיומן גם ברובד הטכני כלומר, תפעול הקארט ותחזוקתו על מנת שיהיה בידינו כלי רכב שיאפשר לנו לרכוש מיומנות נהיגה, ובהמשך יביא אותנו להישגים במירוצים.

על מנת לאפשר זאת, יש להצטייד בציוד טכני שיאפשר לנו לתחזק את הקארט בזמן אימון, מירוץ, או טיפולים תקופתיים שאפשר לערוך בעצמנו. במאמר זה נביא רשימת ציוד המומלצת שתהיה בהישג ידו של הנהג וצוותו הטכני.

מספר קווים מנחים:

נהוג להשתמש בכלים בשיטה המטרית, כי אלו המידות שמשתמשים בהן בקארטינג.

קנו כלים איכותיים, כאלו שכתוב עליהם Chrome Vanadium. כלי לא איכותי יכול לשחוק את ראשי הברגים. דבר כזה עלול להיות מכריע ברגע האמת בזמן אימון או מירוץ ואתם לא רוצים להיכשל בגלל דבר כזה. חברות מומלצות במחירים סבירים – Kasco, Signet.

אין צורך לקנות את כל הכלים מראש. בהתחלה, כדאי ומומלץ להעזר בחברים לקבוצה ולהיווכח באיזה כלים ותכשירים משתמשים לעיתים תכופות. יחד עם זאת, ארגז כלים מקיף יעזור לכם לצלוח יום אימונים ותחרות בשלום מבלי להיתקע חסרי אונים.

נתחיל בציוד ייעודי לקארטינג, שיעזור לנו להתמודד עם המטלות בשלום:

* עגלה לקארט מאפשרת גישה נוחה לכל חלקי הקארט, שינוע הקארט ממקום למקום.

* מד לחץ אוויר יש להשקיע במד לחץ אוויר איכותי, משום שלחץ אוויר נכון בצמיגים הוא קריטי על מנת להגיע להישגים.

* מכשיר לכיוון ציר קדמי (פרונט) – חשוב לשמור על ציר קדמי מאוזן על מנת לקבל היגוי צפוי ומדויק, והקטנת ההתנגדות היכולה לפגוע במהירות הסופית.

* משאבת אוויר מאיכות טובה. יש נהגים שמשתמשים בקומפרסורים אבל אלה עלולים לאכזב ברגע האמת, ומחייבים גישה לרכב או מקור חשמל.

* משורה למדידה, משפך ומיכל ערבוב עם שנתות להכנת תערובת דלק למנוע שתי פעימות.

נמשיך לרשימת כלי העבודה שיאפשרו לנו להתמודד עם מטלות התחזוקה:

* סט מפתחות אלן 2 – 10 : משמש לפתיחה וסגירה של מיני ברגים.

* פלאייר להרכבה והורדה של הקפיצים המחברים את האגזוז לתושבת ולסעפת הפליטה.

* פלאייר עם ראש מכופף להוריד קפיצים במקומות קשים לגישה, כגון קפיץ מחזיר מצערת.

* פלאייר פטנט על כל צרה שלא תבוא.

* קאטר ישנו שימוש נרחב באזיקונים, לרוב לחיבור טרנספונדר (משדר המודד זמנים) לשלדה, אך גם בנקודות נוספות. קאטר יעזור לנו לחתוך את כל אותם אזיקונים במהלך פעולות תחזוקה.

* מברג שטוח קטן וגדול להרכבת והורדת תיבת האוויר (איירבוקס).

* מברג פיליפס

* סט בוקסות 8 – 22 מ"מ, בתוספת מאריכים בוקסה לפלאג. חיוני לפתיחה וסגירה של אומים שונים בנקודות רבות בקארט.

* ראצ'ט איכותי.

* סט מפתחות 8 – 22, לפתיחה וסגירה של אומים וברגים שונים בקארט. בנוסף להם, צריך עוד מפתחות בשביל קונטרה במקומות מסויימים:

* מפתח 10 – בשביל כיוון רגישות דוושות.

* מפתח 13 – בשביל מוטות היגוי.

* מפתח 17 – בשביל בורג שנותן קונטרה לתושבת מנוע, וברגים של פגוש אחורי.

* מפתח T 13 – לפתוח ברגים של גלגל אחורי. הגודל משתנה בין קארטים, ותלוי באומים איתם סוגרים את הגלגל. אפשר בעיקרון גם בוקסה ומאריך, אבל מכיוון שמשתמשים בזה הרבה אז כדאי מפתח ייעודי.

* פטיש פלסטיק מסייע בדחיפה של המנוע קדימה ואחורה, ובנוסף להידוק גומיות לצלעות הקירור של המנוע.

* פטיש ברזל.

* מברשות לניקוי הקארט.

* סרגל לבדיקת התיאום בין גלגל שיניים במנוע לגלגל שיניים בציר אחורי, וגובה השרשרת.

* מטר ממתכת למדידת רוחב צירים.

בנוסף, יש תכשירים שחשוב שיהיו בהישג יד:

* WD – 40 – החבר הטוב שמשחרר כל בורג תפוס

* ספריי שרשרת חובה לשימון השרשרת. מגן עליה, על גלגלי השיניים וכמובן מפחית את החיכוך.

* ספריי שחור עמיד בחום 1200 מעלות לצביעת האגזוז, שמחליד עם הזמן.

* נוזל בלמים (DOT4 הוא הסטנדרט לרוב מערכות הבלימה) – מערכת הבלמים היא מערכת סגורה, ובעיקרון לא אמורים להתעסק באופן תדיר. יחד עם זאת, במקרה ויש אוויר במערכת, יש לעשות "בלידינג" והנוזל חיוני על מנת למלא אותה מחדש.

באימונים ומירוצים יש מקום לניסוי ותעייה אחר כיוון מתאים, בלאי ואף תאונות. על מנת להתמודד עם מצבים אלו, כדאי להצטייד בציוד אשר יאפשר לנו לערוך את אותם ניסויים, ולאפשר לנו לנסוע גם אחרי תקלה או מאורע על המסלול.

* סט גלגלי שיניים לכל מסלול יש יחס העברה אידאלי, אולם כל נהג משתמש ביחס אחר. כדאי להצטייד בכמה גלגלי שיניים בשביל הנסיונות, ועוד גלגל אחד או שניים חילופיים במידה האהובה עליכם.

* מתאם לאגזוז צינור קטן שמחבר בין הסעפת לאגזוז. אורכים שונים ישנו את הסל"ד בו מגיעים לשיא ההספק והכוח. צינור ארוך מביא כוח בסל"ד נמוך על חשבון ההספק, צינור קצר מביא הספק רב בסל"ד גבוה, על חשבון כוח בסל"ד נמוך.

* מסנני דלק (פילטרים) – עלולים להסתם במרוצת הזמן.

* צינורות דלק.

המהדרין יצטיידו בציוד נוסף שיעזור לנו להמשיך לנסוע במקרים של תאונות קשות יותר:

* מנוע חילופי אם יש כמה נהגים, אפשר להתחלק בו על כל צרה שלא תבוא.

* סט גלגלי אימונים עוזר לנצל צמיגים שנוצלו במירוצים, כמו גם להושיע במידה ונתקלנו בתקר.

* פגוש חילופי.

* מיסבי גלגלים.

* מוטות היגוי.

על מנת להתנייע ממקום למקום, להתמקם בנינוחות במסלול אפשר להצטייד גם בגרור לציוד ספורט להובלת הקארט, גזיבו (סככה) ומספר כסאות מתקפלים.

כאמור, אין צורך להצטייד בכל הציוד מראש במרוצת הזמן הצרכים מתבהרים וניתן לדעת מה חיוני יותר ומה חיוני פחות.

16
פבר
09

בניית תוכנית אימונים

אז למדנו איך להפעיל את הקארט. מה עלינו לעשות כעת?

יש מספר נושאים עיקריים שכל נהג צריך לעבוד עליהם.

1) הכרת קווי מירוץ. בפעם הראשונה במסלול, יש ללכת עליו, להכיר אותו, לראות היכן יש להאיץ, היכן נקודות הבלימה, נקודת השיא של הפנייה, איפה יש הרבה גומי על המסלול ואיפה יש לכלוך כמו חול ושמן.

כדאי לראות מהצד כיצד נהגים אחרים נוהגים, ובהמשך לנהוג אחריהם כדי לראות מהם קווי המירוץ. כאן מדובר בחלק "טריקי", משום שלא כולם יסגירו את סודותיהם המקצועיים, אבל לרוב חברי הקבוצה יתנו קווים כלליים ומושג אודות הדברים הבסיסיים והחיוניים.

2) התאמת הכלי למסלול. לכל יש אופי שונה אחד מהיר, השני פתלתל וטכני, ואחר בעל אחיזה יוצאת דופן. כל אחד מהם דורש כיוון שונה, ויתרה מכך כיוון שעובד עבור נהג מסויים עלול לא לעבוד לנהג אחר וזאת בשל תכונות הקארט והמנוע, נתוניו הפיזיים של הנהג ואופי הנהיגה שלו. יש הרבה מקום לניסוי ותעייה בפרמטרים כמו גודל גלגל השיניים, רוחב סרן קדמי ואחורי, כיוון ציר קדמי, חלוקת משקל ומיקום משקולות במידת הצורך.

עם זאת, יש לקבוצה מושג כללי מה צריכה להיות התצורה המתאימה למסלול, תצורה שמותאמת לכל נהג באופן אישי לאחר מספר אימונים. תצורה טובה תוביל לזמן הקפה מיטבי וביטחון רב יותר בנהיגה.

3) שיפור הכושר הגופני והחוסן המנטלי. להפתעת אנשים מסויימים, הספורט המוטורי הוא דורשני מאוד מבחינה גופנית. העומס המופעל על הנהג במהלך תאוצה, בלימה, ובעיקר פנייה הוא רב ומעייף, במיוחד כאשר מדובר במהירויות גבוהות. שיפור הכושר הגופני עוזר לנהג להתמודד עם התנאים הללו, ועוזר לשמור על ריכוז. נהג מרוכז ורענן הוא נהג שהולך להצליח. מקצה ממוצע אורך בין עשר לחמש עשרה דקות, וביום מרוצים או אימונים יש לרוב כארבעה עד שישה מקצים. לכן, יש לעבוד על כושר אירובי (סיבולת לב ריאה) וכושר אנאירובי (אימוני כוח). נהג בעל כושר גופני יכול להתמקד במטלות הנהיגה ולשמור על ריכוז רב יותר מנהגים אחרים.

16
פבר
09

צעדים ראשונים בעולם הקארטינג

צעדים ראשונים בעולם הקארטינג

ברוכים הבאים! הנכם עושים את צעדיכם הראשונים בספורט הקארטינג, ספורט מוטורי הנחשב לבסיסי ביותר אך גם לטהור ביותר. ספורט ממנו צמחו רוב אלופי הספורט המוטורי בעת הנוכחי, ספורט ממנו נהנים צעירים ומבוגרים כאחד.

אחרי שרכשתם קארט וציוד טכני, אתם ודאי נלהבים. אתם מחכים לרגע בו תתניעו את הקארט, תקרעו את המסלולים ותנצחו. אך כמו בכל ספורט, הדרך להישגים סלולה באימונים והתמדה. אנחנו כאן כדי ללוות אתכם בצעדיכם הראשונים ולוודא שתצליחו להסתדר בכוחות עצמכם ולהתקדם הלאה אל עבר הניצחון.

כמו בכל ספורט, יש לקבוע יעדים ריאליים, להגיע אליהם ומשם להמשיך הלאה. יעדים כאלה יהוו אבני דרך, וימנעו אכזבה מיותרת וייאוש. צריך לזכור הספורט הזה מורכב ממספר רבדים, שאת חלקם לוקח לרכוש אף מספר שנים. יחד עם זאת, בשיטתיות והתמדה אפשר להסתדר בקצב סביר למדי ולהנות מהנהיגה ומהתחרות בשלב מוקדם יחסית.

בפוסט זה, אתמקד בעיקר בכל הנוגע לקארט העושה שימוש במנוע Yamaha KT100SD, אבל חלק ניכר ממנו תקף לכל קארט בכלליות.

ראשית כל, מומלץ לנהל יומן מעקב. ביומן תעקבו אחר מקצי האימונים שלכם, התקדמותכם והישגיכם, ותרשמו נתונים שיעזרו לכם למצוא נקודת התחלה נוחה יותר באימונים הבאים. בנוסף, יאפשר היומן לנהל מעקב אחר המצב של הקארט, ויאפשר לדעת מתי יש לערוך טיפולים מסודרים למנוע ולמכללי הקארט.

נתחיל בשלבים הראשונים תפעול הקארט.

באימונים הראשונים, יש להכיר את הכלי ואת דרך הנהיגה. באימונים אלה מומלץ שיתלווה אליכם מי שמכר לכם את הקארט, מכר כלשהו או נהג מנוסה. לרוב, נהגי קארטינג שמחים לעזור למתחילים בשלבים הראשונים. לאחר הבדיקות הטכניות הראשוניות, להן מוקדש מאמר נפרד, יש להתמקד במטרות הבאות:

1) להיות מסוגל לסיים מקצה נהיגה בשלום. יש לזכור שהקארט נכבה במידה והוא לא נוסע. לכן, יש להמנע ממצבים שעלולים לגרום לנו לאבד שליטה ולגרום לקארט להכבות. מצבים כאלה עלולים להיות:

* פגיעה בצמיגים ומחסומים המתווים את תוואי המסלול.

* פגיעה בנהגים אחרים.

* נעילת בלמים

* כניסה להיגוי יתר והסתבסבות.

2) התנעת הקארט. הקארט שלנו מותנע בדחיפה. אין מצמד שמאפשר למנוע להיות בסיבובי סרק בזמן שהקארט עומד במקום, ואין מתנע אשר מפעיל את המנוע עבורנו. לכן, ברגע שהמנוע עובד, הגלגלים מסתובבים. לפני כל נסיון התנעה, מומלץ בחום לעשות מעט מתיחות לגב על מנת למנוע נזק אפשרי. ישנן מספר שיטות להתנעת הקארט:

* הנהג יושב במקומו ויש מי שעוזר לדחוף. במצב זה, על הנהג לרכון קדימה לעבר ההגה, על מנת להעביר מקסימום משקל קדימה. זה יקל על הדוחף להרים את הקארט. על הדוחף להרים את הציר האחורי של הקארט כ 10 סנטימטרים באוויר, כאשר יד ימין אוחזת בפגוש ויד שמאל בכיסא. ממשיכים לרוץ כחמישה עד עשרה מטרים, ואז מפילים את הקארט. על הנהג ללחוץ על דוושת התאוצה, וממשיכים לדחוף את הקארט עד שהמנוע מתניע. במידה והמנוע קר, על הנהג לכסות באופן חלקי את פתחי תיבת האוויר על מנת ליצור תערובת עשירה יותר המקלה על ההתנעה. על הדוחף להיזהר בל יתפסו אצבעותיו בין גב הנהג לכיסא, ופן יקבל כוויה מהאגזוז במידה והוא חם.

* הנהג ואדם נוסף מתניעים את הקארט. בסיטואציה זו, הנהג עומד בצד שמאל, אוחז את ההגה ביד שמאל ואת הכסא בצד ימין. האדם הנוסף אוחז בפגוש בצד ימין ובכיסא מצד שמאל. ההתנעה דומה מאוד לשיטה הקודמת. מרימים את הציר האחורי, רצים יחד כ 5-10 מטרים, מפילים את הקארט וממשיכים לדחוף. הנהג קופץ לכסא, לוחץ על דוושת התאוצה ומכסה חלקית את פתחי תיבת האוויר. ממשיכים לדחוף עד ההתנעה.

* הנהג מתניע בכוחות עצמו. זו השיטה המקצועית ביותר, המקנה לנהג עצמאות וביטחון עצמי רב יותר על המסלול. השיטה על הנהג לעמוד מאחורי הקארט, לאחוז בפגוש ביד ימין ובכיסא ביד שמאל. מרימים את הציר האחורי, רצים 5-10 מטרים, מפילים את הקארט, עוברים מהר לצידו השמאלי ודוחפים עוד 5-10 מטרים. קופצים לתוך הקארט, לוחצים על דוושת התאוצה ומכסים במידת הצורך את תיבת האוויר עד להתנעה. בשיטה זו, מומלץ לפתוח מעט יותר את מחט הסל"ד הנמוך בקרבורטור, כתחליף להעדר הלחיצה על הגז. כמו כן, כיוון נכון של סל"ד הסרק של הקארט עוזר מאוד להתנעה קלה.

3) כיוון הקרבורטור. תפקיד הקרבורטור הוא לערבב בין הדלק לבין האוויר, ומשם תערובת זו נכנסת למנוע, נשרפת והופכת מאנרגיה כימית לאנרגיית תנועה. ישנו יחס אווירדלק אידאלי המאפשר בעירה טובה. לצערנו הרב, אין כיוון קסמים המאפשר להגיע ליחס הזה, משום שהוא תלוי במזג האוויר, דהיינו בטמפרטורה, לחות יחסית ולחץ ברומטרי, המשתנים מעת לעת. בנוסף לכך, קרבורטורים שונים מגיבים באופן שונה זה מזה. בין הגורמים, ניתן למנות את גמישות הדיאפרגמה שבהם, מצב המחטים, נקיון ועוד. יחד עם זאת, לאחר מספר אימונים, לומדים להכיר את הקרבורטור ואת הדרך לכיוון מוצלח שלו. מומלץ מאוד לקיים טבלת מעקב אחר כיווני הקרבורטור ומזג האוויר בזמן האימון.

הקרבורטור במנוע הימאהה הוא מסוג Walbro ולו שתי מחטים הנשלטות ע"י ברזים. בעזרתם, קובעים את כמות הדלק הנכנסת למנוע בסל"ד גבוה ונמוך. ברז הסל"ד הנמוך משפיע לאורך כל טווח הפעולה של המנוע. הוא ממוקם קרוב יותר למנוע, ומסומן באות L. לברז זה יש שני דגמים אחד הנשלט בעזרת מברג פיליפס, ולכן ניתן לקבוע את הכיוון ברחבת הטיפולים, בלבד, ודגם נוסף וארוך המאפשר שליטה ידנית ע"י הנהג. הברז של הסל"ד הגבוה משפיע החל מאזור 7500 סל"ד, ומסומן באות H. ברז זה נמצא תמיד בשליטת הנהג. סיבוב הברזים לכיוון השעון סוגר אותם ומזרים פחות דלק למנוע. סיבוב נגד כיוון השעון פותח אותם ומזרים יותר דלק למנוע.

אופן עקרוני, המנוע שלנו אוהב דלק רב בסל"ד נמוך, ופחות דלק בסל"ד גבוה. כיוון אופייני, אך לא מחייב יהיה 3/4 סיבוב בברז L ו 1/2 סיבוב בברז H, עם סטיה של 1/8 סיבוב +-. בנוסף, ככלל אצבע, במזג אוויר חם ולח נזרים פחות דלק, משום שהאוויר דליל יותר ולכן יש פחות חמצן לבעירה, אך לא מעט מדי משום שהדלק הוא גורם מקרר. במזג אוויר קר, נזרים יותר דלק, משום שמולקולות האוויר נעשות צפופות יותר ולכן אספקת החמצן גבוהה יותר.

כיצד נדע שהצלחנו בכיוון הקרבורטור? במידה ויש לנו מד טמפטורה וסל"ד, נראה שלאחר מספר הקפות נגיע לטמפרטורת עבודה של 200 מעלות צלזיוס, הגענו לסל"ד מירבי, והקארט מאיץ באופן לינארי וצפוי.

במידה ואין לנו אמצעי מדידה, נוכל לבחון את צבע הפלאג בין מקצה למקצה. צבע שחור משמעו תערובת עשירה מדי. צבע אפור מעיד על תערובת ענייה מדי. הצבע האידאלי הוא צבע חום מזכיר צבע חלודה, או רעפים.

בזמן נהיגה, צליל המנוע צריך להישמע נקי. במידה והוא נשמע מלוכלך מדי כמו מסור חשמלי מקולקל כנראה נוסעים בתערובת עשירה מדי.

במידה והקארט מתקשה לטפס בסל"ד נמוך, כנראה מדובר בתערובת עשירה. במידה והקארט מתנהג באופן תזזיתי, מתקשה להאיץ ופתאום מקבל בעיטת תאוצה וחוזר חלילה, כנראה מדובר בתערובת ענייה. כדאי להתחיל בכיוון הקרבורטור בסל"ד נמוך עד 10,000 סל"ד ולאחר מכן להתמקד בסל"ד גבוה.

הצלחה במשימות אלו תבטיח תפעול עצמאי ובטוח של הקארט, ותעזור לנו להתמקד בשלבים הבאים על כך בפוסטים נוספים!




בלוג על קארטינג, קרטינג, ספורט מוטורי ועוד.

הזן את האימייל שלך כדי להרשם לבלוג ולקבל עדכונים על רשומות חדשות האימייל.

הצטרפו אל 829 שכבר עוקבים אחריו

ארכיון הבלוג


%d בלוגרים אהבו את זה: