Archive for the 'דוד מנשה' Category

03
אוג
10

מסלול נחשונים, ז"ל?

בשבוע שעבר נתבשרנו על הריסתו של מסלול נחשונים. השמועות רצו על זה מספר ימים והתקשנו להאמין עד שראינו בעצמנו. העוסקים בספורט נרעשו, האופנוענים מחו, נהגי הקארטים הזילו דמעה, חובבי הג'ימקנות והדריפטים תהו מה לעשות עם הצמיגים וצחי כפרי אחד נותר ללא מסלול להפעיל.

צולם על ידי טל ויסמן, יולי 2010

אני קיבלתי את הידיעה ברגשות מעורבים.

עד לא מזמן קיימנו שם ארועי קארטינג, ואפילו אפשר לקרוא להם בשקט מרוצים. אפשר לומר שאפילו החזרנו עטרה ליושנה, כי למרות שהמסלול לא רובד מחדש מאז שנבנה באמצע שנות התשעים וקשה לומר שעשו בו עבודות תחזוקה כלשהן מאז ננטש ואוכלס מחדש, בכל זאת הצלחנו לקיים שם ארוע עם למעלה מ 20 קארטים.

אולי זה לטובה. אני לא יודע מה הולך לקרות עם המסלול בדיוק, אולי בהזדמנות אני אנסה לבדוק עם המפעילים ולעדכן. בכל אופן, אני מקווה שמשרד הספורט אולי יעשה משהו בנידון ויאפשר ליזמים לעבוד ביחד עם מנהל מקרקעי ישראל, משרד הפנים, המשרד לבטחון פנים וכל רשות אחרת שקשורה ברישוי מסלולים, למען פיתוח הספורט הזה.

הנה גלריה מהימים היפים, ונקווה שהם יחזרו – אם לא שם, אז במקום אחר…

התמונות צולמו ע"י:

טל ויסמן

אילן אשל

אתר מסלול נחשונים (דוד ואיציק מנשה)

ישראמוטור

מודעות פרסומת
27
ספט
09

חוויות מנחשונים

ביום שישי האחרון של ספטמבר התכנסו להם רבים וטובים על מנת להשתתף בארוע קארטינג מבית ירון אדרי וישראמוטור.

כבר קרוב לשנה לא התקיימו ארועי קארטינג בקטגוריית ימאהה, או אי אלו ארועים שאפשר לאזכר…

מה רבה הייתה פליאתי שלאחר זמן רב, סופסוף התאפשר לנו לנהוג במסלולים נחשונים המיתולוגי.

פלאשבק לעבר: הייתה זו שנת 1995 או 96, הייתי נער צעיר וחובב מכוניות. כששמעתי שמתקיים מרוץ "מכוניות" ליד הבית בפ"ת, שמחתי וגררתי את אבא שלי לצפות במרוץ. מאות אנשים נכחו במקום, היה קשה למצוא מקום ב"טריבונה", וכשראיתי את המכוניות הקטנות האלה,קארטינגים קראו להם אז, גם אני רציתי. אבל זה היה יקר, ולמשפחה לא היה כסף או כוח להתמודד עם דבר כזה.

פלאשבק לעבר הקרוב: שנת 2007, מסלול נחשונים העזוב והמט ליפול משוקם על ידי מספר יזמים. מתחילים להתקיים במקום אימוני אופנועים, מכוניות, וגם קארטינג. הזדמן לי לבוא למסלול בסופ"ש כלשהו, אבל הקארט שלי לא היה מוכן לסבול את מה שהלך שם. זה הסתכם בנפילת שרשרת ודוושת בלם שבורה, שנמצאה תודות לתושייתו של אופיר , את שם משפחתו אינני זוכר. (ברבות הימים הקארט שלו נגנב…). מסיבות כאלו ואחרות, קרוב לוודאי שהיו בעיקר נוגעות להסדרים כספיים וביטוחיים, עונת 2008 נערכה בסוף בלטרון.

פלאשבק: תחילת 2009. לטרון נסגר. מסלול כוכב יאיר נפתח, אבל מסיבות שקצרה היריעה מלתאר גם בו אין פעילות. והופס, כבר עברה רוב השנה, ופתאום יש אימון.

סדר היום היה התארגנות מ 13:00 עד 14:00, אימונים מ 14:00 עד 16:00, ואימונים נוספים מ 16:00 עד רדת החשיכה.

אמרתי לעצמי שאין לי מה למהר, בטח לא יבואו יותר מ 10-12 נהגים, ואני גר קרוב.

מה רבה הייתה פליאתי עת הגעתי מכביש 471 כשראיתי את עיר האוהלים שנבנתה על גדות המסלול. למרבה המזל, ולרי שמר איכשהו מעט מקום עבורי ועבור הסככה המשותפת שלנו. למרבה המזל לא היו לי הרבה הכנות, ומשום כך עזרתי לרבים וטובים.

אלעד קורן, שלמיטב ידיעתי זה האימון הראשון שלו עם הקארט, זכה לקבל ממני גלגל שיניים 10T, אחרי שמסתבר והגיע עם גלגל קטן ולא מתאים.

טל וייסמן, עוד נהג חדש שקנה את הקארט המלוקק של טל מטר, הצטייד בזוג ג'אנטים קדמיים עם צמיגים טריים.

ושף הפיצה המפורסם, ולרי וסקובויניקוב, הצטייד בקרבורטור ממנוע האימונים שלי, אחרי שהקרבורטור שלו מיאן לערבב דלק עם אוויר כהלכה.

ניכר כי רבים וטובים מתאמנים במרץ. עליתי ל 4-5 הקפות אימון, ואני חייב לומר שהסטאפ שהגעתי איתו הרגיש נכון. גם לחץ האוויר היה טוב, הקארט סחב יפה, ונראה לי שהייתי בקצב – אין לי מושג אפילו מה היו הזמנים, כי אין לי מייכרון, הוא הרחק באיטליה.

מקצה ראשון התחיל, הקארט שלי לא רצה להניע. סיוט של כל נהג. כולם עוקפים אותי על הגריד, ורק אחרי שפתחתי קצת את הדיזה של הטורים הנמוכים, הקארט חוזר לעבוד. חזרה למקום שלי, עוד סיבוב ומתחילים!

הרבה בלאגן על ההתחלה, המובילים מתעופפים קדימה, אני מתחמק ונעקף, ונאלץ להילחם על מקומות חזרה.

אין לי מושג איפה סיימתי, אבל איזה כיף!!! ירון כועס מאוד על כל הבלאגן, ואומר שאם זה יימשך ככה, כולנו הולכים הביתה. צחי כפרי, המתפעל את המתחם, נוכח במקום ולא מרוצה מהתנהגות הנהגים. כולנו מפנימים וממשיכים הלאה.

מקצה שני מתחיל, אני מזנק שישי, איזה בלאגן! הפעם מתנהגים יפה, אבל תאונות קורות. אני מתחמק מתאונה של שלושה קארטים בפניית "או-רוז'" של נחשונים, וחותך דרך העפר. קשה מאוד להחזיק את הקארט על רגבי החול והעשב היבש, אבל איכשהו אני מגיע חזרה לישורת, מאפשר למתמודדים לעקוף, רק כדי לעקוף ולהיעקף שוב ושוב.

מסתבר שלמקצה המסכם אני מזנק שלישי. אלי סייג מזנק ראשון עם קארט האספנות שלו שעומד להחליף ידיים. עומר מזנק שני. הדגל מונף ומתחילה מתקפה מכל הצדדים.

אני לא בטוח כל כך מה קרה, ממה שאני זוכר וממה שאחרים אומרים, נכנסתי להיגוי יתר, פגעתי בוולרי. סלאבה אניסימוב, אלוף העונה שעברה, הצטרף למסיבה וככה גם יואב גולדבוים, נציגנו בתפוצות. יואב נחלץ בעור שיניו, אבל הקארט שלו פחות – סעפת הפליטה שלו נשברה כמה הקפות מאוחר יותר. בינתיים, ולרי, סלבה ואני מזנקים מחדש ומנסים לצמצם נזקים.

אני מתעופף אחרי כמה הקפות, מתניע ומקווה שלא עקפו אותי יותר מדי נהגים. מסתבר שאותו המקרה קרה גם לוולרי.

לכאורה מדובר במרוץ זוועתי מבחינתי, אבל כמה כיף!!!

אני מקווה שבפעם הבאה אצליח להתחמק ממאורעות לא נעימים על המסלול, ולהצליח כמו בעונה שעברה. אני יוצא מעודד מכך שאני בקצב של המובילים, הצלחתי לבצע כמה עקיפות, והכל עבד פחות או יותר כמו שצריך עד המקצה המסכם.

להנאתכם: סיכום הארוע במייקארט וקארספורום, תמונות בפייסבוק (לא בטוח שהקישור עובד- צריך להיות חברים של המשתמש ישראמוטור).

06
ספט
09

עדכוני ספטמבר

ובכן, מספר עדכונים משמחים בעולם הקארטינג הישראלי:

ראשית, בסוף השבוע האחרון נערך מרוץ נוסף בליגת ספארקו קרטינג צ'אלנג', המתקיימת במסלול קארטינג ביל"ו הנמצא באופן לא מפתיע בצומת ביל"ו. 16 משתתפים לקחו חלק במרוץ, ואת הפודיום עיטרו מספר נהגים שלהם זוהי הופעת בכורה עליו, והם:

1. מיכאל שרלינג
2. אבי מייזלס
3. אלעד קורן

זהו מרוץ אחד לפני סוף העונה, והאליפות כבר בכיסו של עומר מנור, מוליך הטבלה. למרות זאת, צפויים קרבות קשים על המקומות השני והשלישי. אני מקווה שאוכל לקחת חלק במרוץ הבא ולטעום קצת אקשן…
פרטים נוספים בכתבה באתר mykart.net .

במקביל, נערך סבב נוסף באליפות רוטקס וטווין קארט שנערכת אי שם בסתר, המתעניינים יכולים לחפש אחריה בנרות (או לקרוא קצת יותר באתר מייקארט או פוסט אחד מתחת), לפחות עד שיוחלט אחרת. בכל אופן, ברכות לזוכים!

בנוסף, שמתי לב שיש אנשים שלא מתקינים כהלכה את מגן השרשרת החדש בקארטים שלהם, ועושים את אותה טעות שגרמה למגן שרשרת שלי להחזיר את נשמתו לבורא.. מי שמתאפק – נא להמתין למדריך, אני עובד על תמונות כי הם יצאו די גרועות. מי שאין לו סבלנות , מוזמן לדבר איתי.

דבר נוסף ואחרון:

בשנה שעברה עונת הקארטינג זכתה לחסות, ולמובילי הטבלה הוענק פרס חסר תקדים: טיסה ואירוח במרוץ פורמולה 1. פרס בסדר גודל כזה הוא חסר תקדים בעולם הקארטינג בישראל, ואולי בעצם בעולם הספורט המוטורי בישראל, ממספר סיבות: ראשית, בהיקפו הכספי – מדובר בסכום לא מבוטל. שנית,  מדובר בפרס שוויוני בין מובילי הטבלה, ואני חושב שככזה, תרם במידה רבה להגינות בין המתמודדים. אז נכון, לא הכל עבר חלק בשנה שעברה, ובזמן אמת היו לי אי אלו קבילות. אבל בראייה לאחור ובהשוואה להיום, אני בהחלט יכול להיות גאה על הדרך בה התנהלו הדברים.

לשמחתי, סיימתי רביעי במהלך העונה, וכתוצאה מכך נכללתי בין הזוכים המאושרים.
עונת הקארטינג נגמרה בנובמבר 2008, ובעצם בסוף עונת הפורמולה 1, ולכן חיכינו לעונת 2009 כדי לקבל את הפרס.

ובכן, השעה הגיעה ואנו טסים ביום שישי למרוץ במונזה, איטליה. אני רוצה להודות לספונסר (שמעוניין להישאר אנונימי), לדוד מנשה ועמותת קס"ם, ירון אדרי שניהל את המרוצים, איגור גלר שגרם לקארט לעבוד ולכל החברים ובני המשפחה שתמכו בי כדי שזה יקרה.

אני מחכה לעלות על המטוס!!!

01
מאי
09

באין ציפור שיר (Yamaha), גם עורב (Honda) ייחשב לזמיר

כבר חודש וחצי לא נסעתי על הקארט שלי, הצהוב, החבוט, האהוב. לכן, נראה שאין מנוס אלא לקחת צעד אחורה ולחזור להתחרות בהזדמנויות שיש.

ואכן, היום התקיים מירוץ במסלול פרו קארטינג ברחובות, במסגרת הליגה שרצה שם מזה כמה שנים בעקביות.

אפשר לחלוק על שיטתו או על אופיו של דוד מנשה, אבל דבר אחד שהתבהר לי בשלוש שנים בענף זה שהבנאדם עקבי – ואני חושב שהליגה בפרו קארטינג זה הדבר הכי עקבי שיש כיום בקארטינג הישראלי.

תמיד יש את אותן  פנים – מתחרים (אהוד, איציק שחר, דודי סטרו-משהו, רן רינקר, משפחת פרנקו, ניסני הבן), מארגנים (משפחת מנשה על דורותיה וספיחיה), ותמיד אותן פנים על הפודיום.

תמיד יש לי את אותן שיחות עם דוד מנשה – מה קורה עם התאחדות הקארטינג (יום יבוא), למה מסלול חלק עושה נהגים יותר טובים ("כי זה כמו לנהוג בגשם", "אתם באתם ממגה קארטינג, התרגלתם לאחיזה", אבל רצוי להזכיר שסלבה אניסימוב הוא זה שלקח  אליפות – כי בתכל'ס נוסעים בארץ ביבש ולא בגשם קריצה), מה יהיה בסופנו, כמה נחמד לראות את כולם וכו'.

פעמיים, למיטב זכרוני, כבשתי את המקום השלישי במירוץ – וזה קרה דווקא בתחילת הדרך שלי, ב 2006, וזו הייתה התקופה שהתמדתי בהשתתפות במירוצים שם. הלקח – ההתמדה כנראה משתלמת.

והפעם – הפעם יוק. הכל מוזר, לא צריך לדחוף את הקארט, אין רולינג סטארט אלא זינוק דומם, ואין לי שום יכולת לסדר את מה שלא עובד בקארט ומפריע לי. בסופו של דבר, הגעתי במקום 9 מתוך 10. אני יכול לתת מלא תירוצים – אני לא רגיל למסלול, יש הבדלים בין הקארטים (דוד יכול לדבר שעות כמה הקארטים שווים, ושההבדלים הם רק בתנאי המסלול המשתפרים, אבל יש קארט של 23.5 שניות ויש קארט של 24.5. עם זאת, אין זו ערובה לעקיפה ומי כמוני יודע), אבל מה – נהניתי מאוד!

בסה"כ עקף  אותי רק איציק שחר, וזה היה בזינוק בקארט עדיף (זכיתי לנהוג עליו בהמשך – 6 עשיריות פחות!!!). במהלך המירוץ הייתי קרוב לייצר עקיפה (הייתי צריך להיות יותר חוליגן, כמו שאיגור אומר). שיפרתי את הזמנים שלי, והם היו קרובים לאלו של נהגים אחרים שנהגו על אותו כלי. כל אלה הפכו "תוצאה קטסטרופלית" של מקום 9 מתוך 10 להישג סביר.
מוזרה לי החוויה הזו – באים, נוסעים, חוזרים הביתה. לא מוקדש לכך יום שלם, אבל עדיין האדרנלין זורם.

היום, כשאני למוד נסיון, אני לא חושב שאני מוכן כספית ומנטלית לתת עונה שלמה במתכונת בה אין לי השפעה על הכלי שאני נוהג בו, כי בסופו של דבר יש 3 פקטורים שמשפיעים על הצלחה של נהג:

1. יכולת נהיגה

2. הבנה טכנית של הקארט / צוות
3. מזל

על המזל אני לא יכול להשפיע, ואם לפני יש נהג מוכשר עם קארט מושלם אז הוא יכול להשאיר לי רק עשן.

הסיכוי שלי הוא כאשר מולי מתמודד נהג נחות בקארט עדיף, או נהג עדיף בקארט נחות. הדבר הזה – שעושה מירוצים מעניינים – חסר לי מאוד.

לסיכום, אפשר לומר שלמרות שאני מתוסכל מהמצב, החוויה הייתה מהנה. באין ציפור שיר, וצליל של מנוע שתי פעימות הוא מנגינה בעיני, אאלץ להסתפק בחרחורו של מנוע ההונדה – וכנראה תפגשו אותי בשבוע הבא בצומת בילו ב 14:00.

אני מקווה שיהיו בשורות טובות!

16
אפר
09

אחרי שהרכבת ירדה מהפסים – צריך לשחרר קיטור.

בסופשבוע הזה, אם התוכניות היו יוצאות לפועל, היה צריך להיות סוף השבוע הראשון של הפעילות בכוכב יאיר. לשם כיוונו, או לפחות נתנו לנו לחשוב כך.
אבל כרגיל, כמו בארץ, שלל סיבות לוגיסטיות ובירוקרטיות מובילות לכך שאין לנו מה לעשות.

אין כבר מסלול בלטרון, לא נשאר ממנו כלום, ככה שאפילו אין מה לדבר עם פארק מיני ישראל על שימוש במתחם. המתחם בנחשונים, אליו נושאים עיניים מעת לעת, לא נראה רלוונטי במיוחד, עת רומסים אותו כל מיני ג'יפים בהכשרות נהיגה. חוץ מזה, אני גם לא רוצה רוצה להיות פורע חוק.

אני חושב שזה קצת אירוני שהכתבה על עונת 2008 משודרת בערוץ הקהילתי בתקופה זו של השנה. זה אומנם לא ערוץ הספורט בשידור מחזורי בפריים טיים, אבל זה משהו, וזה מותיר זיכרון מתוק מריר על מה שהיה – כי התחיל משהו לא רע בכלל ונראה שדווקא שהתחלנו לצבור מומנטום – הכל נגדע.

מספרים על הימים שהיה פה קארטינג – 35 מתחרים בנתניה צפון, וזה עוד היה בעשור הנוכחי. בעונה האחרונה היו 15 משתתפים – אף לא אחד ממי שהתחרה במסלול בנתניה. לאן הם נעלמו? כיצד הם התאיידו? איך לא מצליחים להחזיק מועדון מזה? אם הייתה בזמנו רשות ספורט מוטורי מסודרת, הענף היום היה נראה אחרת?

אני רואה באוסטרליה, דנמרק, הולנד ובניו זילנד סצינת קארטינג פעילה. אמנם שם יש יותר שטח, אבל בכל זאת כמות האוכלוסיה דומה. ליגות פעילות מכל הסוגים. מסלולים קטנטנים כמו לטרון ומסלולי ענק בסגנון מה שנבנה. סתם ככה, תראו מה הולך במדינת ויקטוריה באוסטרליה. לראות ולהזיל ריר.

אז מה יהיה בעתיד? מה יעלה בגורל ההתאחדות? מתי נעלה עשן במסלולים העומדים דוממים? כולם אומרים שצריך לחכות – אז מחכים.

לא נותר לי אלא לאחל לעוסקים במלאכה, (דוד מנשה, איגור גלר, ברק גולדפינגר, ירון אדרי ואת מי ששמו שכחתי עימו הסליחה) המון הצלחה בנסיונותיו, ומקווה שהפוסטים הבאים יהיו אופטימיים יותר 🙂




בלוג על קארטינג, קרטינג, ספורט מוטורי ועוד.

הזן את האימייל שלך כדי להרשם לבלוג ולקבל עדכונים על רשומות חדשות האימייל.

הצטרפו אל 829 שכבר עוקבים אחריו

ארכיון הבלוג

מודעות פרסומת

%d בלוגרים אהבו את זה: