Archive for the 'ולרי וסקובויניקוב' Category

25
אוק
09

נחשונים 2009 – ארוע מספר 2

ביום שישי, 23/10/2009 התקיים הארוע השני במסגרת הארועים שמארגנים במשותף ירון אדרי וישראמוטור.

לארוע הגיעו קרוב ל 20 נהגים, מהם 17 התמודדו בשלושה מקצים מסכמים.

חסר לנו מאוד אלי סייג שעזב לפינלנד, ומאידך הרווחנו את הצטרפותם של עופר פסטינגר ואלדד, ואת הקאמבק של צמד האיציקים – שחר ומנשה.
באופן אישי, הגעתי ליום הזה ברגשות מעורבים. מעבר דירה עומד בפתח, ומועד ב' במקצוע הנורא הידו בשם מתמטיקה בדידה טרדו את מנוחתי. מצד שני, אין כמו יום של קארטינג כדי להתרענן מכל הדברים הנוראים האלה.

הגעתי לנחשונים בסביבות 12 ומשהו, וכבר אז ניכרה תכונה רבה בשטח. הרבה אנשים כבר הגיעו והתארגנו. הספקתי לתפוס מקום לי ולוולרי לצידו של סלבה מיודענו. אדר לוי שנעדר מהארוע הראשון בא להתאמן הפעם, אני מקווה שנראה אותו שוב, למרות שגם לו לא קל לשלב בין השירות הצבאי לקארטינג.

המקצה הראשון החל בסערה כאשר ירין טיפס על סלבה, ועוד כמה אנשים הסתחררו. למזלי הייתי במקום השישי והספקתי לברוח מכל זה. מכאן ואילך רדפתי אחרי שני אלופי הארץ בעבר, איציק שחר ויניב מינק, אבל אי אפשר לעשות הרבה כשיש דגלים צהובים. כשכבר השטח התפנה, ניסיתי לעקוף את איציק אך נחסמתי והסתבסבתי, ונאלצתי לסגור פער של חצי הקפה. למרבה ההפתעה, סגרתי את הפער די מהר – אחרי אותו סבסוב הזמנים שלי השתפרו בשניה לעומת הזמנים שלפני. בסוף הגעתי אליהם, רק כדי להיחסם ע"י סמן אחורי. אחרי שעקפתי אותו, הספקתי לעקוף את יניב מינק בסוף הישורת ולהגיע לאיציק שחר, אבל איציק נותר בראש.

מסתבר בינתיים שלאיציק מנשה עפה משקולת והציר שלו התקמט. כתוצאה מכך נשאר מקום ריק במקצה השני, וזכיתי בו מין ההפקר.

המקצה השני לא היה חף מארועים: ולרי שזינק ראשון עף כבר בפניה הראשונה אחרי מגע לא נעים עם קונוס, עומר מנור שעט קדימה ואני נהגתי נהיגה סולידית. איציק שחר שלא הדהים במהירות במקצה הראשון כנראה עלה על איזה סטאפ עילאי, עקף רבות ורדף אחרי. אפילו עשינו הקפה שלמה זה לצד זה. לקראת סוף המקצה, הוא התחיל לעקוף אותי בישורת, אבל אסור היה לו לסיים את העקיפה כי היה שם דגל צהוב. כל הסיטואציה הזו בלבלה אותי ואותו. אני חשבתי שצריך לפסול אותו על זה ואמרתי לעצמי "יאללה תגמור את ההקפה ותפסל". פתאום הוא הוציא לי יד ולא הבנתי מה הוא רוצה ממני בכלל, אבל נראה שהוא רצה להחזיר לי מקום, אבל זה לא שינה יותר מדי כי בגלל כל הבלבול הזה הוא עקף אותי בסוף.

למקצה האחרון זינקתי רביעי. ניסיתי לעקוף את סלבה אבל לא הלך כל כך. אני לא זוכר מה קרה, אבל התמונות אומרות שהיה לי מגע עם ירין שטרן, ונראה שהייתי בסנדביץ' בינו לבין סלבה (ישראמוטור, רוצים וידאו!!!)

משם ואילך המרוץ מבחינתי היה די סטטי, איציק שחר ועומר מנור טסו קדימה, סלבה היה בערך בקצב שלהם, וכל מה שיכולתי זה לראות ממרחק כמה עשרות מטרות את האבק שנישא במהלך הקרבות שניטשו ביניהם.

חוץ מזה, אציין לטובה את הארגון באופן כללי, ההסברים הממצים של השופטים לגבי הפסיקות (לא תמיד אני מסכים, אבל תמיד מעריך את המאמץ),  את העמידה המרשימה בלו"ז ואת הצילומים המרהיבים של אילן אשל מאתר השטח הישראלי.

אציין לחובה  את העובדה שהתדריך נעשה בשמש ולא תחת סככה (אתם מוזמנים לסככה הגדולה של ולרי ושלי להבא), ואת הצורך בדגלנות אקטיבית ונחרצת יותר (צהובים, כחולים), והכי הייתי שמח אם היו מזניקים עם דגל ישראל – את הדגל הירוק והרמזור היה קשה לראות.

תודות ל: שי חצור, נאור שיף המשפחה וכל מי שבאו לעזור ולעודד.

להתראות בארוע הבא!
לתמונות באדיבות אילן אשל

מודעות פרסומת
27
ספט
09

חוויות מנחשונים

ביום שישי האחרון של ספטמבר התכנסו להם רבים וטובים על מנת להשתתף בארוע קארטינג מבית ירון אדרי וישראמוטור.

כבר קרוב לשנה לא התקיימו ארועי קארטינג בקטגוריית ימאהה, או אי אלו ארועים שאפשר לאזכר…

מה רבה הייתה פליאתי שלאחר זמן רב, סופסוף התאפשר לנו לנהוג במסלולים נחשונים המיתולוגי.

פלאשבק לעבר: הייתה זו שנת 1995 או 96, הייתי נער צעיר וחובב מכוניות. כששמעתי שמתקיים מרוץ "מכוניות" ליד הבית בפ"ת, שמחתי וגררתי את אבא שלי לצפות במרוץ. מאות אנשים נכחו במקום, היה קשה למצוא מקום ב"טריבונה", וכשראיתי את המכוניות הקטנות האלה,קארטינגים קראו להם אז, גם אני רציתי. אבל זה היה יקר, ולמשפחה לא היה כסף או כוח להתמודד עם דבר כזה.

פלאשבק לעבר הקרוב: שנת 2007, מסלול נחשונים העזוב והמט ליפול משוקם על ידי מספר יזמים. מתחילים להתקיים במקום אימוני אופנועים, מכוניות, וגם קארטינג. הזדמן לי לבוא למסלול בסופ"ש כלשהו, אבל הקארט שלי לא היה מוכן לסבול את מה שהלך שם. זה הסתכם בנפילת שרשרת ודוושת בלם שבורה, שנמצאה תודות לתושייתו של אופיר , את שם משפחתו אינני זוכר. (ברבות הימים הקארט שלו נגנב…). מסיבות כאלו ואחרות, קרוב לוודאי שהיו בעיקר נוגעות להסדרים כספיים וביטוחיים, עונת 2008 נערכה בסוף בלטרון.

פלאשבק: תחילת 2009. לטרון נסגר. מסלול כוכב יאיר נפתח, אבל מסיבות שקצרה היריעה מלתאר גם בו אין פעילות. והופס, כבר עברה רוב השנה, ופתאום יש אימון.

סדר היום היה התארגנות מ 13:00 עד 14:00, אימונים מ 14:00 עד 16:00, ואימונים נוספים מ 16:00 עד רדת החשיכה.

אמרתי לעצמי שאין לי מה למהר, בטח לא יבואו יותר מ 10-12 נהגים, ואני גר קרוב.

מה רבה הייתה פליאתי עת הגעתי מכביש 471 כשראיתי את עיר האוהלים שנבנתה על גדות המסלול. למרבה המזל, ולרי שמר איכשהו מעט מקום עבורי ועבור הסככה המשותפת שלנו. למרבה המזל לא היו לי הרבה הכנות, ומשום כך עזרתי לרבים וטובים.

אלעד קורן, שלמיטב ידיעתי זה האימון הראשון שלו עם הקארט, זכה לקבל ממני גלגל שיניים 10T, אחרי שמסתבר והגיע עם גלגל קטן ולא מתאים.

טל וייסמן, עוד נהג חדש שקנה את הקארט המלוקק של טל מטר, הצטייד בזוג ג'אנטים קדמיים עם צמיגים טריים.

ושף הפיצה המפורסם, ולרי וסקובויניקוב, הצטייד בקרבורטור ממנוע האימונים שלי, אחרי שהקרבורטור שלו מיאן לערבב דלק עם אוויר כהלכה.

ניכר כי רבים וטובים מתאמנים במרץ. עליתי ל 4-5 הקפות אימון, ואני חייב לומר שהסטאפ שהגעתי איתו הרגיש נכון. גם לחץ האוויר היה טוב, הקארט סחב יפה, ונראה לי שהייתי בקצב – אין לי מושג אפילו מה היו הזמנים, כי אין לי מייכרון, הוא הרחק באיטליה.

מקצה ראשון התחיל, הקארט שלי לא רצה להניע. סיוט של כל נהג. כולם עוקפים אותי על הגריד, ורק אחרי שפתחתי קצת את הדיזה של הטורים הנמוכים, הקארט חוזר לעבוד. חזרה למקום שלי, עוד סיבוב ומתחילים!

הרבה בלאגן על ההתחלה, המובילים מתעופפים קדימה, אני מתחמק ונעקף, ונאלץ להילחם על מקומות חזרה.

אין לי מושג איפה סיימתי, אבל איזה כיף!!! ירון כועס מאוד על כל הבלאגן, ואומר שאם זה יימשך ככה, כולנו הולכים הביתה. צחי כפרי, המתפעל את המתחם, נוכח במקום ולא מרוצה מהתנהגות הנהגים. כולנו מפנימים וממשיכים הלאה.

מקצה שני מתחיל, אני מזנק שישי, איזה בלאגן! הפעם מתנהגים יפה, אבל תאונות קורות. אני מתחמק מתאונה של שלושה קארטים בפניית "או-רוז'" של נחשונים, וחותך דרך העפר. קשה מאוד להחזיק את הקארט על רגבי החול והעשב היבש, אבל איכשהו אני מגיע חזרה לישורת, מאפשר למתמודדים לעקוף, רק כדי לעקוף ולהיעקף שוב ושוב.

מסתבר שלמקצה המסכם אני מזנק שלישי. אלי סייג מזנק ראשון עם קארט האספנות שלו שעומד להחליף ידיים. עומר מזנק שני. הדגל מונף ומתחילה מתקפה מכל הצדדים.

אני לא בטוח כל כך מה קרה, ממה שאני זוכר וממה שאחרים אומרים, נכנסתי להיגוי יתר, פגעתי בוולרי. סלאבה אניסימוב, אלוף העונה שעברה, הצטרף למסיבה וככה גם יואב גולדבוים, נציגנו בתפוצות. יואב נחלץ בעור שיניו, אבל הקארט שלו פחות – סעפת הפליטה שלו נשברה כמה הקפות מאוחר יותר. בינתיים, ולרי, סלבה ואני מזנקים מחדש ומנסים לצמצם נזקים.

אני מתעופף אחרי כמה הקפות, מתניע ומקווה שלא עקפו אותי יותר מדי נהגים. מסתבר שאותו המקרה קרה גם לוולרי.

לכאורה מדובר במרוץ זוועתי מבחינתי, אבל כמה כיף!!!

אני מקווה שבפעם הבאה אצליח להתחמק ממאורעות לא נעימים על המסלול, ולהצליח כמו בעונה שעברה. אני יוצא מעודד מכך שאני בקצב של המובילים, הצלחתי לבצע כמה עקיפות, והכל עבד פחות או יותר כמו שצריך עד המקצה המסכם.

להנאתכם: סיכום הארוע במייקארט וקארספורום, תמונות בפייסבוק (לא בטוח שהקישור עובד- צריך להיות חברים של המשתמש ישראמוטור).

30
יול
09

מתקינים ברקסים, אוכלים פיצה

במסגרת החיפושים התכופים מה לשפר בקארט, עלו לי כל מיני רעיונות קדחתניים בראש. אנחנו נוסעים בליגה (מה יהיה איתה?) בה קיימות מגבלות רבות על המנוע – נפח, בוכנות, קרבורטור, מערכת פליטה ומה לא. אין כמעט מה לשפר שם – המפתח הוא לדעת לכוון אותו כמו שצריך. אז מה עוד אפשר לעשות כדי להרוויח כמה עשיריות שנייה? כל מיני הברקות עלו לאוויר, אחת מהן הייתה לשפר את מערכת הבלימה. זה קרה כשקראתי על מערכת בלמים של חברת Magura – מערכת בלמים קלת משקל עם 4 רפידות מתוצרת חברה שמוכרת מאוד בעולם האופניים והאופנועים. אבל כשחפרתי בפורומים, התגובות היו מעורבות. חוץ מזה, אין להן יבואן ולא רציתי להתעסק עם זה.

הנושא עלה חזרה לפני כמה חודשים כשאיגור אמר לי שלריגטי רידולפי יש "פטנט" חדש – 2X2. מערכת בלימה עם שני דיסקים ושני קאליפרים. מה שהם עשו בעצם זה לקחת זוג ברקסים קדמיים ולהתקין אותם מאחורה. לא יודע מה עבר לי בראש, אבל החלטתי לקחת סיכון וללכת על זה.

אז הרי לכם – דיווח מצולם! זהירות, יש הרבה תמונות!!!

הנה איגור, שמח וטוב לב, מוכן למשימה: (למעשה, אני עשיתי את העבודה, ולרי בא לעזור לי, ואיגור בא לפקח שאני לא זורע הרס)

ראשית, יש לפרק את המערכת הישנה מהקארט. לשם כך, צריך לפרק את כל הציר האחורי ולהפשיט אותו ממרכיביו.

הנה המערכת הישנה מורכבת על הקארט:

מורידים את הגלגלים, ע"י פתיחת הנאבה (מפתח אלן 6, למי שתוהה):

מורידים את הנאבה של גלגל השיניים (מפתח אלן 5):

מפרקים את בתי המיסב (בוקסה 13):

מפרקים את הקאליפר הנוכחי מהשילדה (אלן 8 ואום 17):

מפרקים את הדיסק ואת המיסבים מהציר:

המערכת הישנה הורדה מהקארט, מוכנה להחזרה במקרה הצורך:

הנה הקיט של המערכת החדשה. מורכב ממשאבה, סט צינורות, שני קאלפירים, שני דיסקים, נאבה לדיסק, תושבת לקאליפרים, מתאם לתושבת. בנוסף, הייתי צריך להחליף בתי מסב מפני שהקיימים לא היו מתאימים למתאם של התושבת, למרות שאולי אפשר היה לקדוח אותם.

כעת, ניגשים למלאכת ההרכבה. המערכת לא הגיעה עם הוראות, אבל למרבה המזל, מצאתי סכימה באתר של ריגטי, וסכימה נוספת במגזין TKart, שם נערך מבחן לקארט שעשה שימוש במערכת בלמים זו.

ראשית, וידאתי שהנאבה אכן יושבת כהלכה על הציר:

בהמשך, היה צריך לפתוח את הנאבה, להרכיב עליה את הדיסקים, ולהתקין את הציר על הקארט. הווה אומר מדידות מרחקים חוזרות ונשנות, כדי לוודא שההחזרה נעשתה באופן סימטרי, קיבוע חלקי של ברגים וכו'.

הצעד הבא היה להרכיב את התושבת והקאליפרים. חששתי שתושבת האגזוז תפריע, אבל ניתן לראות שבפועל התושבות רחוקות זו מזו והחשש התבדה. די מהר, העסק כבר נראה מוכן:

אבל אז נזכרתי שצריך לחבר גם צינורות בלימה, וזה לא כל כך נוח. אז היה צריך לפרק את הקאליפרים, לחבר את הצינורות, ואז לחבר אותם מחדש לתושבת.

כשמקבעים את הדיסק על הציר, צריך לזכור שמיקום הדיסק קובע את מיקום הקאליפרים, כי הם "צפים". קונספט קצת מוזר לאור מה שהייתי מורגל ממנו במערכת הקודמת, ולעומת דיסקים צפים שנהפכים לפופולריים שוב.
בהמשך, הרכבנו את המשאבה והזנו את המערכת בנוזל בלמים.

נשאלת השאלה – מה נותנת מערכת בלמים כזו "בומבסטית" על קארט פשוט כמו שלי עם מנוע שהוא לא בדיוק שיא הטכנולוגיה כמו ימאהה?

דווקא מפני שהכל כך פשוט, אני מקווה שמשהו כזה יהווה יתרון. הרי יש כל כך הרבה דברים שאסור לעשות. אז אם אפשר לשפר משהו בגבולות המותר (למערכת יש כמובן הומולגוציה של CIK/FIA), ויש זמן, יכולת וממון, אז למה לא?

על התוצאות, אספר כשאקבל אישור בכל הקשור לנסיעות מבחן…
בכל אופן, אחרי כל המאמץ, היינו רעבים. ופיצה, כידוע, זה מאכל המכיל את כל אבות המזון 🙂

ולרי, חברי לקבוצה, לא רק שעזר לי במלאכת ההרכבה, אלא גם הכין יחד איתי ועם חברתי פיצה איכותית! הוא נהג מהיר, והבצק שלו הכי טעים בעיר (חה חה):

ולרי בפעולה:

והמוצר המוגמר:

מוגש בליווי סלט מעשה ידי אפרת:

ותמונת בונוס לסיום – נאור, המרשל מספר 1:




בלוג על קארטינג, קרטינג, ספורט מוטורי ועוד.

הזן את האימייל שלך כדי להרשם לבלוג ולקבל עדכונים על רשומות חדשות האימייל.

הצטרפו אל 829 שכבר עוקבים אחריו

ארכיון הבלוג

מודעות פרסומת

%d בלוגרים אהבו את זה: