Archive for the 'טיפים' Category

29
אפר
12

מצפן לחץ האוויר – בעיות ופתרונות

לפעמים יש לנו מזל בחיים – אנחנו מגיעים למירוץ כשהקארט שלנו מכוון ומיושר, חלוקת המשקל שלו אידאלית למידותינו, הדיזות בקרבורטור מזריקות דלק במדויק ביחס ללחץ הברומטרי, הטמפרטורה והלחות באוויר, הדלק במיכל ואנחנו במצב רוח טוב. אבל בכל זאת, משהו לא עובד. הקארט זורק זנב, אולי מעדיף לפנות ישר, לא מגיב להיגוי או בכלל מחליק ומשתולל לכל עבר.

חוץ מזה, לא פעם אין לנו כלל זמן לתקן את הבעיות הללו דרך כיוונוני שילדה – אבל מי אמר שיש צורך בכך? ללחץ האוויר חשיבות קריטית בקביעת ההתנהגות של הקארט, והוא קל ופשוט לכיוונון. לחץ האוויר משפיע במידה רבה על שטח המגע של הצמיג עם המסלול, וכן על טמפרטורת הצמיג, כך שכל שינוי יכול לעזור לנו לשנות את ההתנהגות של הקארט. מצפן לחץ האוויר יכול לעזור לכם לשלוט בכללי האצבע לפיהם צריך לכוון את לחץ האוויר כדי לפתור בעיות שונות, והנה הוא לפניכם (תודות לכישורי ה powerpoint המפוקפקים שלי):

מצפן לחץ האוויר - בעיות ופתרונן. לחצו כדי להגדיל.

כל בעיה נמצאת באלכסון, והפתרון לה הוא נקיטת אחת או שתיים מהפעולות המקיפות אותה.

למשל, אם יש בעיית תת היגוי, ניתן לפתור זאת על הנמכת לחץ האוויר הקדמי והגבהת לחץ האוויר האחורי, שכן ככה נעביר את האחיזה קדימה וכך הקארט יגיב טוב יותר לפעולת ההגה.

בהצלחה!

21
מרץ
10

איך לא לסיים את המרוץ לפני שהתחיל – רולינג סטארט כהלכתו

השיטה הנפוצה להזנקת מרוצים בארצנו היא בשיטת הרולינג הסטארט. השיטה אומרת שהקארטים מסתדרים זוגות זוגות לפי סדר דירוג כלשהו, יוצאים להקפה או שתיים בהם הקארטים מתחממים והנהגים מסתדרים, ובהינתן אות הזינוק, הם שועטים ומתחילים להתחרות.

נשמע פשוט למדי, אבל מדובר בנקודה שבה הרבה נהגים חדשים וגם ותיקים מתקשים בה. כמה פעמים אפשר באמת להתאמן על זינוק אמיתי, עם כל ההתרגשות והאדרנלין הנלווים לכך?

כשמזנקים צריך לזכור את הנקודות הבאות:

  • כדי לסיים את המרוץ, צריך להתחיל אותו כמו שצריך.
  • אם מתקשים בהתנעת הקארט, מומלץ להעזר במישהו. זה יעזור לשמור על כוחות בהמשך.
  • בהקפות החימום כדאי וצריך לחמם את הקארט, ומצד שני צריך לשמור על סדר הזינוק כפי שנקבע על ידי השופטים. דריפטים והחלקות אולי מחממים את הגלגלים, אבל מבלגנים את הגריד – וזה עלול לגרום להקפות חימום נוספות, מצב לא נעים ומיותר. במקרה הקיצוני, נהג לא מיומן או לא מרוכז עלול אפילו להחליק אל מחוץ למסלול תוך כדי הנסיונות האלה – וזה עלול לעלות במקום בזינוק ואולי אפילו במרוץ! (לצערי הרב, מנסיון).
  • מומלץ, אם כך, להמנע מכל התעלולים האלה.
  • כדי לחמם את הצמיגים, כדאי להאיץ ולבלום לסירוגין.
  • כדי לחמם את המנוע, אפשר לכסות את צלעות הקירור או את הרדיאטור עם היד.
  • צריך ומומלץ לשמור מרחק מהנהג שלפניך. השאיפה היא לעקוף מיד, אבל צריך שיהיה גם מרווח ביטחון במקרה והנהג שלפניך איטי מפני ש לא זינק טוב או היה מעורב בתאונה.
  • ככלל, כדאי לדעת מה האופי של הנהגים לפניך ומאחוריך. אם לפניך נהג כבד, צריך לחשוב איך לעקוף אותו ולא להתקע מאחוריו בהקפות הראשונות של המרוץ. אם יש נהג פזיז לפניך, כדי לשמור ממנו מרחק כדי שיהיה אפשר לעקוף אותו אחרי שיהיה מעורב בהחלקה או בטעות נהיגה. כשיש לפניך נהג מהיר, כדאי לתת לו לפלס את הדרך ולנסות לעקוף את מי שהצליח לדחוק הצידה. אם הנהג המהיר נמצא מאחוריך, כדאי לוודא שכל הפינות בפניות סגורות היטב.
  • אל תסתכלו על הנהג שלפניכם, אלא קדימה – אל עבר הפניה הבאה והמזניק. כך, ברגע הזינוק ניתן להגיב בזריזות, לצבור יתרון של כמה עשיריות שנייה ולכוון את הקארט למקום פוטנציאלי לעקיפה.

בקטגוריות שבהן יש שליטה על הקרבורטור (ימאהה, לדוגמא):

  • ההקפות האיטיות הן לא ידידותיות לפלאגים, במיוחד היקרים והרגישים שבהם. במידה וכוונון הדיזה הנמוכה עשיר, הזינוק עלול להסתכם בהצטברות פיח, ירידה בביצועים ואף שריפת הפלאג. במידה ואכן הכיוון שלכם עשיר, כדאי לסגור את הדיזה כרבע סיבוב, ולפתוח אותו לקראת הזינוק.

לסיכום, הזינוק הוא אחד הרגעים החשובים במרוץ, אם לא החשוב שבהם. לכן, כדאי להיות מודעים לחשיבותו, להתכונן אליו ולנהוג באחריות.

נתראה על הגריד!

01
דצמ
09

מחוונים לקארטינג – פרק 2 – סקירת מכשירים

אז עכשיו כשאנו יודעים קצת יותר בנוגע לפונקציונליות של מכשירים, נמשיך בסקירה ונספר קצת על המכשירים הזמינים בתחום. אני אתמקד בעיקר על Mychron 4 כי זהו המכשיר המצליח והנפוץ ביותר. הוא גם זול יחסית ביחס למכשירים מקצועיים אחרים. אני מסתמך פה בעיקר על  נסיוני, ולכן אשמח אם מישהו שמנוסה בשימוש במכשירים של חברות אחרות יתרום לרשומה זו, הקרדיט יינתן בהתאם!

יש לציין כי למכשירים בסקירה אין  יבואן או נציג שרות בארץ. רוב או אולי כל המכשירים הקיימים בארצנו יובאו באופן אישי מכל מיני מקורות. לאור נסיוני האישי, כדי לקבל שרות, כדאי מאוד לשמור קבלה ומסמכים על תשלום המכס. זאת, על מנת שבמקרה שתאלצו לשלוח אותו לתיקון, לא תצטרכו לשלם שוב מכס כשהוא נכנס ארצה. יש מבחר מכשירים ב EBay, וגם בחנויות כמו CometKartSales, ולפעמים כמה אנשים מתאגדים לרכישה מרוכזת כדי לחסוך בעלויות משלוח.

חשוב להבין כי רוב המכשירים האלה הם גם Data loggers – כלומר שומרים את המידע שנאסף בזמן הנהיגה, מה שאומר שניתן לשמור אותו לצרכי מעקב ולנתח אותו כדי למצוא נקודות לשיפור בכיול הקארט או בנהיגה. הם באים לרוב עם חיישן טמפרטורה לבחירה, מד סל"ד ומד הקפות. בנוסף, אפשר להוסיף להם שפע הרחבות כמו חיישני תאוצה, מהירות, פוטנציומטרים למדידת סיבוב ההגה והדוושות, חיישני למבדה ואפילו GPS.באופן עקרוני, חלק מהם מתאימים גם לאופנועים ואפילו למכוניות.
עם זאת, המשתמש המתחיל יסתפק בערכה הרגילה. כשרוכשים מכשיר, יש לשים לב לדברים הבאים:

1. יש לקנות חיישן טמפרטורה מתאים למנוע. EGT מתאים לכל מנוע, אבל דורש התקנה מתאימה בסעפת הפליטה. CHT נהוג בעיקר בימאהה. Water רלוונטי רק לקירור מים וצריך להתאים את החיישן לסוג המנוע – רוטקס, וורטקס, לאופרד, PRD, KF וכו'. חיישני טמפרטורה עולים בד"כ 60$, או 40$ לכבל גנרי שאליו מתחבר קצה מסוג CHT , EGT או Water  – מה שחוסך כסף במקרה שהכבל נהרס, וזה קורה בהתקנה לא זהירה או סתם מבלאי או טראומה. כמו כן יש לשים לב לסוג הכבל והאם מתאים לצרכינו. לדוגמה – יש כבל מים שמתאים לרוטקס ויש כזה שמתאים לחברות אחרות. יש כבל CHT עם טבעת בקוטר 12 14מ"מ המתאימה לקארטינג ואחרים עם קוטר 10 מ"מ לאופנועים.

2. חיישן המהירות יכול להיות אינפרא אדום או מגנטי. מצד אחד, חיישן מגנטי הוא אמין ואמור לעבוד עם כל מסלול עם פס מגנטי. הבעיה איתו זה שהוא ממוקם במקום בעייתי ורגיש (תחתית הקארט) ולא תמיד הפס המגנטי מופעל – למשל בנחשונים או סתם מסלול ארעי. לכן, הרוב המוחלט של הנהגים בארץ משתמש בחיישן אינפרא אדום. הבעיה איתו היא שהוא מצריך אלומה (Beacon), לכן תמיד יש להצטייד באחת. האלומה עולה כ 50$, אבל בד"כ תמיד יימצא על המסלול מישהו עם אחת כזו.

3. אם קונים את המכשיר בארה"ב, יש לשים לב שיש לו כמה גרסאות. חלקן מותאמות למרוצים אובליים וחלקן אף למרוצי דראג. יש לשים לב לרכוש את מה שמתאים ל Road/Sprint Racing.

באירופה נמכרת ברוב המקרים גרסת קארטינג רגילה, למיטב ידיעתי.ובכן, הבה נתחיל בסקירה:

Mychron 4 http://www.mychron4.com

Mychron 4 הוא מכשיר מתוצרת חברת AIM האיטלקית המיועד למגוון שימושים, ובעיקר לקארטינג. זהו מכשיר מודולרי שמאפשר תצוגה, מדידה ואגירת מידע מחיישנים רבים. בגרסתו הבסיסית הוא בא עם מד סל"ד, חיישן טמפרטורה ומד זמן הקפה. את זמן ההקפה מודדים בעזרת מכשיר המקרין אלומה באינפרא אדום, או בעזרת פס מגנטי שנמצא במסלול ותואם למכשיר. יש לו גרסה נוספת שמאפשרת מדידת טמפרטורה נוספת בלי הרחבות מיוחדות. בנוסף, אפשר לחבר באמצעות E-Box או Hub חיישנים נוספים כמו עוד מדי טמפרטורה, מהירות גלגלים, חיישן תאוצה, GPS, חיישן למבדה ואפילו מצלמת וידאו שמסונכרנת למידע שנאגר במכשיר.

במכשיר עצמו ניתן לראות את זמני ההקפות הטובים ביותר עבור כל מקצה, עקומות סל"ד, השוואה בין זמני הקפות, מעקב אחרי שעות מנוע של 4 מנועים. אם יש מספר נקודות ציון, אפשר לחשב זמן הקפה תאורטי אופטימלי.
חוץ מזה, ניתן לעשות שימוש במידע שנאגר במכשיר באמצעות תוכנת מחשב. את הנתונים מעבירים באמצעות USB Key (במחיר המופקע של 79$) שמתחבר למכשיר, מה שחוסך את פירוק המכשיר מהקארט. באמצעותו אפשר גם לעדכן את המייכרון בגרסאות תוכנה עדכניות ואף להעלות תמונה אישית לרקע המסך. את הנתונים ניתן לנתח בעזרת תוכנה בשם Racing Studio הניתנת חינם מהאתר של AIM, יצרנית המכשיר. לכל הפחות ניתן לעקוב כך אחרי ביצועים ושעות מנוע, אבל מי שמבין עניין יוכל ללמוד דבר או שניים על הנהיגה שלו והשפעה של סטאפ על התנהגות הקארט והמנוע. התוכנה אפקטיבית במיוחד בשילוב חיישן GPS, ויש אתרים רבים שמוקדשים לנושא, אבל בארץ אני לא מכיר איש שעושה בכך שימוש.

למכשיר זה מספר יתרונות: הוא זול (מחיר רשמי בסביבות 370$), נפוץ  מאוד בעולם וגם בארץ – רוב הנהגים משתמשים בו, יש לו תצוגה מאירת עיניים, USB Key, חבילה בסיסית טובה והרחבות אין ספור, אחריות בינ"ל ללא הגבלה (גיליתי את זה במקרה!). החסרונות העיקריים הם חיישני טמפרטורה שמתקלקלים לעיתים תכופות ואמינות בעייתית בנקודות החיבור של החיישנים למכשיר. אני ראיתי כבר מספר מקרים כאלה.בנקודה זו נציין כי מייכרון 4 החליף את קודמו מייכרון 3, אותו אולי אסקר בעתיד אם תהיה דרישה…

Alfanohttp://www.alfano.com

אלפנו היא יצרנית איטלקית נוספת, גדולה לא פחות ואולי אף יותר מ AIM. המכשירים שלה היו נפוצים בעבר בארץ אך כיום פחות. לדעתי הסיבה העיקרית לכך היא בעיקר המחיר הגבוה.

גם אלפנו מייצרת מכשירים מודולריים, הדומים בתכונותיהם לאלו מתוצרת AIM. בעוד ל AIM יש מבחר מכשירים דל לתחום הקארטינג, לאלפנו יש מבחר רחב של מכשירים הנבדלים זה מזה במספר דברים כמו כניסות לחיישנים,  אזור התצוגה, והזכרון למספר ההקפות. לצערי אין לי נסיון רב עם מכשירים אלו ואני לא יכול לספר הרבה, והוא בעיקר מסתכם בנסיעה על הקארט של נאור שיף שהיה מצויד במד סל"ד וזמני הקפות. אני חייב לומר שביחס למייכרון, הראות פחות טובה אבל אני משער שזה עניין של הרגל. כאשר שוקלים לרכוש מכשיר מסוג זה, יש לתת את הדעת על הדברים הבאים:

איזה טמפרטורות אני רוצה לבדוק? הדגמים הבסיסיים מוגבלים בגובה הטמפרטורה שהם מסוגלים לקבל ולכן אפשר להשתמש רק בחיישני CHT או מים, אבל לא ב EGT!

בנוסף, הדגמים הבסיסיים מוגבלים בזכרון שלהם. אמנם הזכרון מספיק ליום אימונים, אבל אם רוצים להשוות בין ימי אימונים ולא יודעים להשתמש בתוכנת המחשב שלו, יש כאן בעיה וצריך לזכור לרוקן את הזכרון לפני המקצים! זוהי בהחלט נקודת חסרון לעומת Mychron 4, ולמעשה הבעיה קיימת ב Mychron 3.

יש לציין, עם זאת, שאם הפרוטה בכיסכם ואתם מוכנים להוציא 405 אירו, אז הגרסאות המתקדמות של המכשירים מתוצרתם כמו Astro מגיעות עם חיישני ג'יירו כדי למדוד תאוצה ופניות, חיישן מהירות ועוד.

אז נכון – המודולריות לא מרובה כמו ב Mychron והתצוגה פחות טובה, אבל בתוספת תשלום נמוכה יותר מאשר ב Mychron מקבלים יותר מידע.

Unipro http://www.uniprolaptimer.com

Unipro זו החברה שלצערי אני יודע עליה די מעט. מה שאני כן יודע זה שזו חברה עם מוניטין של אמינות ודיוק יותר מאשר כל חברה אחרת, ולראיה הם מייצרים את קופסאות הניטור אחר סל"ד המנוע בקטגוריות KF של CIK וגם בקטגוריות Rotax בבריטניה.

גם כאן יש כמה רמות של מכשירים, הנבדלים זה מזה בכמות הכניסות של החיישנים וכמות הזכרון על המכשיר. אין לי הרבה מה להוסיף בנושא הפונקציונליות כי לא ראיתי אחד כזה במציאות. במכשירים המתקדמים יש להם אופציה משעשעת של מד שחיקת צמיגים, וגם מד טמפרטורת צילינדר (להבדיל מראש צילינדר – כלומר פלאג….). מבחינת מחיר, הוא היקר מבין השלושה.

גם במקרה זה, אם מישהו התנסה במציאות עם מכשיר כזה – הוא מוזמן להגיב כאן או ליצור איתי קשר ואשמח להכניס את ההערות שלו.

עד כאן להיום, ונמשיך בכתבה הבאה בנושא – איפה לקנות?

30
נוב
09

מחוונים לקארטינג – פרק 1

לעיתים תכופות אנשים שואלים בנוגע לכל מיני מכשירי מדידה וחיווי לקארטינג, ולרוב השאלה היא "בשביל מה צריך מייכרון ואיפה אני משיג את זה?".

לפיכך, החלטתי לסקור באופן כללי את המכוונים הזמינים לקארטינג בארץ ובעולם ובהמשך להתמקד במכשיר מסוג Mychron ולפרט מה אפשר לעשות איתו.

נתחיל בקצת חומר רקע:

הקארטינג הוא מכונה פשוטה ובסיסית המורכבת משילדה, ארבע גלגלים, מנוע, כסא והגה. כביכול, לא צריך יותר מזה כדי לנהוג ולהנות. האינסטינקטים שלנו, החושים שלנו ותפיסת המרחב שלנו מאפשרים לנו להרגיש כמה אנחנו מהירים. אז זהו, שלא בדיוק. כאן נכנסים לתמונה כל אביזרי המדידה והמחוונים שמאפשרים לנו לקבל אומדן מספרי ומדויק לתחושות שלנו.

נתחיל בשני המדדים הבסיסיים ביותר: מד סל"ד וטמפרטורה.

מד סל"ד

כשמו, כן הוא: מראה מה הסל"ד בו מסתובב המנוע בזה הרגע. כמובן שקשה להתמקד בכך בזמן הנהיגה, ולכן כדאי שתהיה בו אופציה להחזקת סל"ד מקסימלי מספר שניות לאחר שהגענו אליו, או אפשרות לאחזר אותו לאחר מקצה. כמכוון בסיסי, הוא נותן אינדקציה האם הגענו לתחום היעיל של המנוע, האם במהלך הנהיגה הגענו או עברנו את הסל"ד בו מושג שיא ההספק .

בעזרת חיווי זה, ניתן לדעת האם המנוע מכוון היטב, והאם בחרנו ביחס ההעברה הנכון (האם הגענו לסל"ד המקסימלי מהר מין הצפוי? איפה אנו נמצאים ביחס לטווח האפקטיבי של המנוע?)

במנוע ימאהה תקני זה משתנה בהתאם לאורך הכולל של מערכת הפליטה, אבל שיא ההספק מגיע בערך ב 11,500 סל"ד והמנוע ממשיך לסחוב עד 14,000 סל"ד ומעלה…

במנוע רוטקס, לעומת זאת, שיא התפוקה מגיע ב 10,000 סל"ד ומגביל הטורים נכנס לפעולה ב 12,000 סל"ד.

לשם השוואה, במנועי KF הסל"ד המקסימלי נקבע לפי ההצתה הדיגיטלית ועשוי להגיע ל 16,000 סל"ד.

מה אני רוצה לומר? שהכל יחסי, וצריך להכיר את אופי המנוע הספציפי שלך ומה אמור להיות הטווח התקין, פחות או יותר.

מד טמפרטורה (לעיתים משולב יחד עם מד סל"ד)

מד הטמפרטורה מראה מהי טמרפטורה במנוע או בחלקים הקשורים לו. הטמפרטורה מגיע ממקום אחד, או יותר. החיישנים יכולים להיות מחובר לכמה נקודות  – ראש מנוע (פלאג) CHT, סעפת פליטה (EGT), או כאשר מדובר במנוע מקורר מים – רדיאטור.

כל טמפרטורה אומרת משהו קצת אחר, אבל בסופו של דבר הטמפרטורה מהווה עוד אינדקציה האם המנוע שלנו מכוון (בעיקר בכל הנוגע לכיווני תערובת הדלק) והאם אנחנו בטווח הבטוח של הפעולה – מנוע חם ייתן ביצועים מיטביים, אך לאחר טמפרטורת מסויימת יישחק ואף עלול להיתפס.

טווחי הטמפרטורה התקינים משתנים בהתאם לסוג המנוע.

בימאהה, נהוג להשתמש בחיישן CHT (ראש מנוע – Cylinder Head Temperature) וטמפרטורה של 200 מעלות צלסיוס היא נורמלית.

ברוטקס, נהוג להשתמש בחיישן טמפרטורת נוזל קירור, והטמפרטורה התקינה היא בסביבות 75-80 מעלות צלסיוס.

בנוסף למחוונים אלו, יש עוד חיישנים שונים ומשונים כמו מדי מהירות, כוחות G – ואפילו GPS! על כך וסקירת מכשירים בפרק הבא.

06
ספט
09

עדכוני ספטמבר

ובכן, מספר עדכונים משמחים בעולם הקארטינג הישראלי:

ראשית, בסוף השבוע האחרון נערך מרוץ נוסף בליגת ספארקו קרטינג צ'אלנג', המתקיימת במסלול קארטינג ביל"ו הנמצא באופן לא מפתיע בצומת ביל"ו. 16 משתתפים לקחו חלק במרוץ, ואת הפודיום עיטרו מספר נהגים שלהם זוהי הופעת בכורה עליו, והם:

1. מיכאל שרלינג
2. אבי מייזלס
3. אלעד קורן

זהו מרוץ אחד לפני סוף העונה, והאליפות כבר בכיסו של עומר מנור, מוליך הטבלה. למרות זאת, צפויים קרבות קשים על המקומות השני והשלישי. אני מקווה שאוכל לקחת חלק במרוץ הבא ולטעום קצת אקשן…
פרטים נוספים בכתבה באתר mykart.net .

במקביל, נערך סבב נוסף באליפות רוטקס וטווין קארט שנערכת אי שם בסתר, המתעניינים יכולים לחפש אחריה בנרות (או לקרוא קצת יותר באתר מייקארט או פוסט אחד מתחת), לפחות עד שיוחלט אחרת. בכל אופן, ברכות לזוכים!

בנוסף, שמתי לב שיש אנשים שלא מתקינים כהלכה את מגן השרשרת החדש בקארטים שלהם, ועושים את אותה טעות שגרמה למגן שרשרת שלי להחזיר את נשמתו לבורא.. מי שמתאפק – נא להמתין למדריך, אני עובד על תמונות כי הם יצאו די גרועות. מי שאין לו סבלנות , מוזמן לדבר איתי.

דבר נוסף ואחרון:

בשנה שעברה עונת הקארטינג זכתה לחסות, ולמובילי הטבלה הוענק פרס חסר תקדים: טיסה ואירוח במרוץ פורמולה 1. פרס בסדר גודל כזה הוא חסר תקדים בעולם הקארטינג בישראל, ואולי בעצם בעולם הספורט המוטורי בישראל, ממספר סיבות: ראשית, בהיקפו הכספי – מדובר בסכום לא מבוטל. שנית,  מדובר בפרס שוויוני בין מובילי הטבלה, ואני חושב שככזה, תרם במידה רבה להגינות בין המתמודדים. אז נכון, לא הכל עבר חלק בשנה שעברה, ובזמן אמת היו לי אי אלו קבילות. אבל בראייה לאחור ובהשוואה להיום, אני בהחלט יכול להיות גאה על הדרך בה התנהלו הדברים.

לשמחתי, סיימתי רביעי במהלך העונה, וכתוצאה מכך נכללתי בין הזוכים המאושרים.
עונת הקארטינג נגמרה בנובמבר 2008, ובעצם בסוף עונת הפורמולה 1, ולכן חיכינו לעונת 2009 כדי לקבל את הפרס.

ובכן, השעה הגיעה ואנו טסים ביום שישי למרוץ במונזה, איטליה. אני רוצה להודות לספונסר (שמעוניין להישאר אנונימי), לדוד מנשה ועמותת קס"ם, ירון אדרי שניהל את המרוצים, איגור גלר שגרם לקארט לעבוד ולכל החברים ובני המשפחה שתמכו בי כדי שזה יקרה.

אני מחכה לעלות על המטוס!!!

05
ספט
09

לפעמים צריך לחפש את ה(נ)אור בקצה המנהרה…

זוכרים את נאור, המרשל מספר 1?

נאור

נאור קנה את הקארט שלו בדיוק עם סיום עונת המרוצים 2008 של עמותת קס"ם, הספיק להתאמן קצת עם קבוצת PCR, ולמרבה הצער עונת 2009 טרם התחילה.

ההמתנה הארוכה לתחילת העונה והאכזבה גרמה לו לעשות מעשה, ואני יותר מיכול להזדהות איתו. עוד בשלהי 2006 היו דיבורים כמו חול על ליגת רוטקס, אך למעשה לא נערך דבר. בפועל היו מרוצים בקטגוריית ימאהה, ולכן לא חיכיתי אלא קניתי קארט והתחלתי להתחרות כדי לצבור נסיון.

ובכן, שנתיים אחרי שקניתי את הקארט שלי, מסתבר שיש אנשים שעדיין חושבים באותו ראש. הנסיבות אינן בדיוק אותן נסיבות, הסיטואציה מעט שונה, אבל בואו נסתכל על החלק המשותף: במקום לחכות לליגת ימאהה (מתי? מתי???) נאור קנה מנוע רוטקס, והחל להתחרות בליגת רוטקס מקס, ליגה חדשה דנדשה בארצנו אשר זו העונה הראשונה בה היא מתקיימת. למרבה הצער, להבדיל מבעבר, היא נערכת בחשאיות אי שם. אם זה טוב או לא, ימים יגידו, אבל זה לא עניינו כרגע.

על כל פנים, נאור לא חדש בעולם הקארטינג, הוא הרי מרשל מנוסה ואחד הטובים שפגשתי. מתקן קארטים, מנהל את המקצים, מבין דבר או שתיים בנהיגה.

אבל, בכל זאת, מדובר בעונה הראשונה בה הוא משתתף במרוצים, והעניין לא פשוט כמו שרוצים שהוא יצטייר.

מלבד היכולת הטכנית לנהוג את הקארט ולכוון אותו כהלכה, בתנאי מרוץ ישנם עוד פרמטרים שקובעים האם נהג יצליח או לא: הסתגלות לתנאים משתנים, יכולת להתאושש מטעויות נהיגה, לחץ פסיכולוגי ותקלות טכניות.

רצה הגורל וכל אלו רדפו את נאור במהלך המרוץ האחרון. אני לא נוהג בליגה זו מטעמים שונים, אבל אם אני יכול לעזור, אני שמח לעשות כן. ובכן, באתי אחרי הלימודים כאשר המרוץ כבר בעיצומו.

הספקתי לשים לנאור מעט ספריי שרשרת לפני העלייה לאחד המקצים, ושנינו הבחנו שהשרשרת מעט רפויה. מובן כשאני רואה דבר כזה, ברור שמשהו לא טוב. השאלה היא, מה עושים? אין זמן לבדוק או לתקן שום דבר, כי חייבים כבר לזנק.  במצב כזה, אומרים לנהג "הכל בסדר, סע לשלום" – כי הנהג צריך לסמוך על הקארט. למרבה הצער, לא הכל היה בסדר – השרשרת נפלה בשלב כלשהו, ובדיעבד מסתבר ששום דבר לא ישב כמו שצריך.

תושבת מנוע עפה, הבורג שדוחף את המנוע היה רופף… למרבה המזל, מצאנו תושבת במחסן אבל היו לנו בעיות להבריג אותו. ניסינו כל מיני נסיונות, ואני כבר חשבתי שנטחנה ההברגה. למרבה המזל, מוקי אדיב (שתיפקד על תקן ה"איגור" של האוהל) היה שם לעזור, לא אמר נואש ובעזרת כמויות של ספריי WD40 הצליח לנקות את כל הג'יפה שנכנסה למה שנשאר מהתושבת. במאמץ כביר הספקנו לסדר הכל כדי שנאור יוכל לעלות למקצה הבא.

למרבה הצער, זה לא היה מספיק. נאור היה נתון ללחץ כבד מצד מתחרים אחרים, אותם הוא הדף ללא הרף. לבסוף, איתרע מזלו והוא נקלע לסנדביץ' בין שני מתחרים אחרים, דבר שגרם לו לסדק בג'אנט ולבסוף לתקר שגרם לו לפרוש.

למתחרה שמממן את התחביב שלו בכוחות עצמו, להבדיל ממתחרים אחרים, נזק כזה כואב שבעתיים, ואיך אומרים – When it rains, it pours!

מה בכל זאת אפשר ללמוד מכל המאורעות הללו?

גם כשדברים מתפקששים, אסור לומר נואש, וכל עוד יש דרך למצוא פתרון, חייבים לנסות לממש אותו כדי לעלות חזרה למסלול. בזכות עקשנותו של מוקי, הצלחנו לסחוט עוד סיבוב.

אבל כשדברים מתפקששים, צריך להיות עם אוזן קשובה. תמיד צריך להקשיב לקארט ולחפש רעשים חריגים. מנסיון – כשתושבת משתחררת, שומעים אותה נגררת על המסלול. אם לא שומעים אותה, היא כנראה עפה.

לדברים כאלה צריך לשים לב במיוחד אחרי מגע פיזי בין קארטים, ירידה לשטחי המילוט או עליה על אבני שפה.

אבל חשוב מכל – תמיד יהיה מישהו עם תקציב יותר גבוה שיכול להרשות לעצמו יותר אנשי צוות ויותר חלקי חילוף. אנשים כאלה יכולים למרר לאחרים את החיים, אבל חשוב להרים את הראש קדימה, להיזהר, להסתכל להם בעיניים ולחשוב לעצמך – "זה לא ישבור אותי!"

את רוב (אם לא כל) מה שהוא חווה עכשיו, אני חוויתי גם באימונים וגם בקרב, זה גם כאב לי וזה גם חישל אותי.
לכן, אני מאחל לנאור הרבה הצלחה בהמשך דרכו !

30
יול
09

מתקינים ברקסים, אוכלים פיצה

במסגרת החיפושים התכופים מה לשפר בקארט, עלו לי כל מיני רעיונות קדחתניים בראש. אנחנו נוסעים בליגה (מה יהיה איתה?) בה קיימות מגבלות רבות על המנוע – נפח, בוכנות, קרבורטור, מערכת פליטה ומה לא. אין כמעט מה לשפר שם – המפתח הוא לדעת לכוון אותו כמו שצריך. אז מה עוד אפשר לעשות כדי להרוויח כמה עשיריות שנייה? כל מיני הברקות עלו לאוויר, אחת מהן הייתה לשפר את מערכת הבלימה. זה קרה כשקראתי על מערכת בלמים של חברת Magura – מערכת בלמים קלת משקל עם 4 רפידות מתוצרת חברה שמוכרת מאוד בעולם האופניים והאופנועים. אבל כשחפרתי בפורומים, התגובות היו מעורבות. חוץ מזה, אין להן יבואן ולא רציתי להתעסק עם זה.

הנושא עלה חזרה לפני כמה חודשים כשאיגור אמר לי שלריגטי רידולפי יש "פטנט" חדש – 2X2. מערכת בלימה עם שני דיסקים ושני קאליפרים. מה שהם עשו בעצם זה לקחת זוג ברקסים קדמיים ולהתקין אותם מאחורה. לא יודע מה עבר לי בראש, אבל החלטתי לקחת סיכון וללכת על זה.

אז הרי לכם – דיווח מצולם! זהירות, יש הרבה תמונות!!!

הנה איגור, שמח וטוב לב, מוכן למשימה: (למעשה, אני עשיתי את העבודה, ולרי בא לעזור לי, ואיגור בא לפקח שאני לא זורע הרס)

ראשית, יש לפרק את המערכת הישנה מהקארט. לשם כך, צריך לפרק את כל הציר האחורי ולהפשיט אותו ממרכיביו.

הנה המערכת הישנה מורכבת על הקארט:

מורידים את הגלגלים, ע"י פתיחת הנאבה (מפתח אלן 6, למי שתוהה):

מורידים את הנאבה של גלגל השיניים (מפתח אלן 5):

מפרקים את בתי המיסב (בוקסה 13):

מפרקים את הקאליפר הנוכחי מהשילדה (אלן 8 ואום 17):

מפרקים את הדיסק ואת המיסבים מהציר:

המערכת הישנה הורדה מהקארט, מוכנה להחזרה במקרה הצורך:

הנה הקיט של המערכת החדשה. מורכב ממשאבה, סט צינורות, שני קאלפירים, שני דיסקים, נאבה לדיסק, תושבת לקאליפרים, מתאם לתושבת. בנוסף, הייתי צריך להחליף בתי מסב מפני שהקיימים לא היו מתאימים למתאם של התושבת, למרות שאולי אפשר היה לקדוח אותם.

כעת, ניגשים למלאכת ההרכבה. המערכת לא הגיעה עם הוראות, אבל למרבה המזל, מצאתי סכימה באתר של ריגטי, וסכימה נוספת במגזין TKart, שם נערך מבחן לקארט שעשה שימוש במערכת בלמים זו.

ראשית, וידאתי שהנאבה אכן יושבת כהלכה על הציר:

בהמשך, היה צריך לפתוח את הנאבה, להרכיב עליה את הדיסקים, ולהתקין את הציר על הקארט. הווה אומר מדידות מרחקים חוזרות ונשנות, כדי לוודא שההחזרה נעשתה באופן סימטרי, קיבוע חלקי של ברגים וכו'.

הצעד הבא היה להרכיב את התושבת והקאליפרים. חששתי שתושבת האגזוז תפריע, אבל ניתן לראות שבפועל התושבות רחוקות זו מזו והחשש התבדה. די מהר, העסק כבר נראה מוכן:

אבל אז נזכרתי שצריך לחבר גם צינורות בלימה, וזה לא כל כך נוח. אז היה צריך לפרק את הקאליפרים, לחבר את הצינורות, ואז לחבר אותם מחדש לתושבת.

כשמקבעים את הדיסק על הציר, צריך לזכור שמיקום הדיסק קובע את מיקום הקאליפרים, כי הם "צפים". קונספט קצת מוזר לאור מה שהייתי מורגל ממנו במערכת הקודמת, ולעומת דיסקים צפים שנהפכים לפופולריים שוב.
בהמשך, הרכבנו את המשאבה והזנו את המערכת בנוזל בלמים.

נשאלת השאלה – מה נותנת מערכת בלמים כזו "בומבסטית" על קארט פשוט כמו שלי עם מנוע שהוא לא בדיוק שיא הטכנולוגיה כמו ימאהה?

דווקא מפני שהכל כך פשוט, אני מקווה שמשהו כזה יהווה יתרון. הרי יש כל כך הרבה דברים שאסור לעשות. אז אם אפשר לשפר משהו בגבולות המותר (למערכת יש כמובן הומולגוציה של CIK/FIA), ויש זמן, יכולת וממון, אז למה לא?

על התוצאות, אספר כשאקבל אישור בכל הקשור לנסיעות מבחן…
בכל אופן, אחרי כל המאמץ, היינו רעבים. ופיצה, כידוע, זה מאכל המכיל את כל אבות המזון 🙂

ולרי, חברי לקבוצה, לא רק שעזר לי במלאכת ההרכבה, אלא גם הכין יחד איתי ועם חברתי פיצה איכותית! הוא נהג מהיר, והבצק שלו הכי טעים בעיר (חה חה):

ולרי בפעולה:

והמוצר המוגמר:

מוגש בליווי סלט מעשה ידי אפרת:

ותמונת בונוס לסיום – נאור, המרשל מספר 1:




בלוג על קארטינג, קרטינג, ספורט מוטורי ועוד.

הזן את האימייל שלך כדי להרשם לבלוג ולקבל עדכונים על רשומות חדשות האימייל.

הצטרפו אל 829 שכבר עוקבים אחריו

ארכיון הבלוג


%d בלוגרים אהבו את זה: