Archive for the 'סלבה אניסימוב' Category

07
דצמ
09

ארוע רביעי ואחרון לשנת 2009 במסלול נחשונים ועוד כמה פיצ'יפקעס

ביום שישי האחרון התקיים במסלול בנחשונים הארוע המסכם לשנת 2009, בארגונו של ירון אדרי, אודי לבנון וישראמוטור. שבוע לפני ארוע זה, התקיים טרק דיי בו הבטיחו גשם זלעפות ושטפונות, אך בפועל ההפך המוחלט הוא מה שהיה. גם הפעם, מזג האוויר הסתווי ניאות להיות יבשושי מספיק כדי שלא יהיו יותר מדי הפתעות, וככה נהננו ממסלול נקי בזכות גשם ליל אמש, דשא ירוק ושמיים מעוננים חלקית עד בהירים. נראה שהחבר'ה כבר משופשפים והארוע התקיים באופן חלק יחסי. למרות חריקות קטנות, הדברים החשובים תקתקו כמו שעון.

המתמודדים היו מוכנים בזמן, התדריך נוהל ביעילות, המקצים נוהלו בזריזות, והנהגים נהגו בספורטיביות.

מקצי האימונים ופרק הזמן בין המקצים השאירו מספיק זמן לאי אלו שינויים  בכיול וכיוון הקארטים – הנהגים וצוותיהם החליפו גלגלי שיניים ושינו לחצי אוויר באופן תדיר לאור התנאים המשתנים – הטמפרטורה עלתה וירדה לעיתים קרובות והשמש החליטה לזרוח ולחמם את האספלט לקראת סוף היום, סיטואציה לא רגילה עבורנו בתקופה זו של השנה.

בעניין המקצים עצמם, ניכר שעומר מנור שהתפנק בחסות כלשהי (חברת Beta למי שמכיר) שלט ביד רמה בארוע. למרות שבמקצים המקדימים נראה שהוא נאבק בכיוון הנכון של הקרבורטור, שאר המקצים הראו שזו גחמה חולפת של הקארט ובסופו של הנסיון (ניסויים?) משתלם (משתלמים!).

במקצה הראשון זינק מנור ראשון ואני מאחוריו. שנינו פתחנו מנועים קדימה ובמהלך צמד או שלושת ההקפות הראשונות ישבתי לו על הזנב. אז בא הרגע הגורלי בו נעשה הכיוון העדין של הקרבורטור – לוקסוס מפוקפק שהוא מנת חלקם של מנועים המשתמשים בקרבורטור Walbro… עומר ואני מנסים עוד כיוונון קטן, ונראה שלעומר הולך יותר טוב.

במקצה השני אני מזנק תשיעי ועומר עשירי. על ההתחלה "רעמים וברקים" – כלומר הרבה בלאגן. אני מצליח לעקוף שני קארטים ולזהות כמה קארטים מסתחררים בפניית "או-רוז'-דה-לה-נחשונים" מיד אחרי קו הזינוק, מנסה לעקוף מבחוץ אבל כנראה מהר מדי… לא זכור לי אם היה מגע או לא, אבל מצאתי את עצמי ביחד עם עוד שני קארטים על הדשא. אני מנסה להרים את הקארט, נופל לתוך בור קטן ומועד, אבל לא מוותר, מתניע מחדש את הקארט בישורת וטס קדימה – מספיק לעקוף רק את אבי מייזלס המשתפר ואת אדר מלמד שהתמודד עם בעיה טכנית.

במקצה השלישי אני מזנק שלישי. לפני מזנקים עומר מנור בעמדה הבכירה, שני מאחוריו הרוקי המפתיע אלעד קורן (לא כל כך מפתיע למי שמכיר אותו ממסלול פרו קארטינג), ומאחורי ירין שטרן – האלוף הטרי בליגת רוטקס ג'וניור. אני כבר מכיר את הזינוקים המפוקפקים של ירין, שאיכשהו מצליח לעשות בלאגן. שלוש הקפות פורמציה חולפות להן עד הזינוק, בו שטרן מצליח לעקוף אותי – אני לא רוצה צרות – מנור טס קדימה, וקורן מגן על מקומו.

אני "מרשה" לשטרן וקורן להתקוטט על המקום השני – אני מרגיש שהם מפסידים הרבה זמן במאבק הזה, וממתין לרגע הנכון. הרגע הזה מגיע אחרי הקפה או שתיים, בו אני רואה ששטרן מנסה לעקוף את קורן בפניית "או רוז'" מבחוץ. אני מנצל את ההזדמנות, תופס מומנטום, ובזמן ששטרן מנסה לעקוף את קורן בקו החיצוני לאורך הישורת, אני עוקף את שניהם תוך בלימה מאוחרת לתוך ההיירפין.

שטרן עוד לוחץ עלי הקפה או שניים, אך נאלץ להגן על מקומו מפני סלבה אניסימוב, אלוף עונת 2008. בינתיים אני מנסה להדביק את הפער על מנור וקובע זמן שיא אישי של 38.42, אבל מנור מהיר בעקביות, שומר על הפער שפתח בהתחלה, ואף מגדיל אותו בהקפות האחרונות.

תודה בהזדמנות זו לנאור, ליאור ואבא שלי שעזרו לי, איגור שתמיד שם, וגם לעופר מנור שהפגין ספורטיביות ועזר לי לסדר קפיץ אגזוז סורר.

נקודות למחשבה…
על כל פנים, בארוע נכחו כ 12 נהגים, מה שגורם לתהות מה גורם לתחלופה הגבוהה. יש גרעין קשה של 10-12 נהגים שבאים לארועים, ולעומת זאת זכינו לראות אירועים עם 20 נהגים, ולדעתי היו מעל 25 נהגים שונים, ועוד עשרה נהגים לפחות נכחו בטראק דייס למיניהם.
הרהרתי בעניין וחלפו בראשי כמה סיבות:

בדומה לעונת הרוטקסים במסלול אי שם, שם נכחו אף פחות נהגים, גם בנחשונים מדובר ב"עונת מעבר" כדי להפיק משהו משנת 2009 ולהכין את הנהגים והצוותים לעונה הבאה. אולי אנשים העדיפו לשמור משאבים ואנרגיות לעונה הבאה?

לדעתי האישית, וזו דעה שרבים שותפים לה, המסלול בנחשונים הרבה יותר כיפי מהמסלול שנמצא אי שם (נ.ב: צריך מתישהו להחליף את אי שם בשם המפורש…), אבל מה לעשות והאספלט בנחשונים מזכיר את האספלט של שביל הגישה והפיטס של אי שם, והאחיזה הנפלאה שיש במסלול אי שם, הו הו הו… הבחירה קשה, מה חבל שאי אפשר לעשות הכלאה בין השניים 🙂

אבל הכי חשוב – המחיר… לאנשים עדיין קשה להאמין שתתקיים עונה מלאה מהתחלה ועד הסוף, אינם רוצים, יכולים או מעוניינים להשליך את כספם על קרן הצבי.

המחירים שנקבעו מלכתחילה לא היו נמוכים כלל ועיקר, אך היו סבירים. עם זאת, הם עלו עבור מי ש"ישב על הגדר". ומי יושב על הגדר? מי שמגרד קארט מפה, קארט משם, מי שיש לו משרה גמישה בשעות לא קונבנציונליות (אנשי קבע, עובדי משמרות, סטודנטים), כל האנשים שמגרדים שקל לשקל כדי להנות מקארטינג, אלה שעבורם קארטינג זה הובי ולא מקפצה לאליפות העולם.

לדעתי מה שיכול להחזיק אנשים בענף זה יצירת מחויבות הדדית. משהו בסגנון של "בוא תתחייב ל X ארועים, ואנחנו לא נדרדר מעבר לסטנדרט מסוים". עם זאת, חשוב לעשות את זה בצורה של לא הכל או כלום, אלא לאפשר מספר רמות – רמת רישום חד פעמית, חבילה ל X ארועים וחבילה לעונה מלאה.

חוץ מזה – חתיכת עונה הייתה לנו. כולה ארבעה ארועים, אבל עתירי הפתעות ותהפוכות. אלי סייג סגר מעגל ואחרי למעלה מעשר שנים בעולם הקארטינג הגיע במקום הראשון, רגע לפני שעזב אותנו לחפש את ההצלחה בנכר. יניב מינק, איציק מנשה ואיציק שחר חזרו למסלול בו גדלו, ושחר אף הראה לנו עקשנות מהי. ולבסוף עומר מנור הראה לנו ממה עשוי דור ההמשך.

אסכם ואומר שלמרות מספר מקרים לא נעימים ומבודדים, 3 הארועים שנכחתי בהם העונה בהחלט השאירו בי טעם של עוד, במיוחד הגריד הבשרני בשני הארועים הראשונים, ואני מצפה בכליון עיניים לעונה הבאה, היכן שלא תתקיים.

עוד פיצ'יפקעס

כזכור, עונת הרוטקס המקוצרת נגמרה לפני חודש בניצחון מוחץ של יואב גולדבוים. למרבה הצער, הנ"ל לא יוכל לקחת חלק באליפות שתתקיים במסלול ג'יבלי אשר בסיני, בגלל גיוסו לצה"ל (זה הזמן לזמזם את השיר "בהיאחזות הנח"ל בסיני…") שקורה ברגעים אלו ממש.
השם גולדבוים נישא על בדל שפתיהם של רבים מחובבי הקארטינג בארץ (במיוחד איגור הנוהג לומר "הגולדבוים הזה"), מאז החל להתחרות בקניוני הצפון, המשיך במתחם מסלולים באשדוד, בלטרון, בהרפתקאות בחו"ל וכאמור במסלול אי שם.  אם אינני טועה, הוא הנהג הפעיל ביותר באופן רציף כרגע (אולי חוץ מטימו הירבי? אם כי קשה להשוות בין השניים), וחבל שזה נקטע עכשיו. לא יצא לי לדבר איתו, אז כל שנותר לי הוא לאחל לו בהצלחה בשירותו הצבאי ואני מקווה שימשיך להפציע פה ושם כמו שהיה בארוע הראשון בנחשונים.

על כל פנים, האמיצים ביניכם מוזמנים לטוס או לנסוע לשם ולצפות במרוץ שיתקיים בסוף השבוע הקרוב.  אני חושב שזה המרוץ הבינלאומי הכי קרוב שתוכלו לראות.

למעוניינים לצפות בפרטי המרוץ (או סתם לדעת מה נדרש מכל משתתף) מוזמן לגשת לאתר הגמר הבינלאומי  (כן – נא להקליק).

תודה לסבלנים מביניכם שקראו עד הסוף ומקווה שלא הלאיתי אתכם בפוסט הארוך ביותר שפרסמתי עד כה, שבוע טוב וניפגש על המסלול בקרוב!

מודעות פרסומת
25
אוק
09

נחשונים 2009 – ארוע מספר 2

ביום שישי, 23/10/2009 התקיים הארוע השני במסגרת הארועים שמארגנים במשותף ירון אדרי וישראמוטור.

לארוע הגיעו קרוב ל 20 נהגים, מהם 17 התמודדו בשלושה מקצים מסכמים.

חסר לנו מאוד אלי סייג שעזב לפינלנד, ומאידך הרווחנו את הצטרפותם של עופר פסטינגר ואלדד, ואת הקאמבק של צמד האיציקים – שחר ומנשה.
באופן אישי, הגעתי ליום הזה ברגשות מעורבים. מעבר דירה עומד בפתח, ומועד ב' במקצוע הנורא הידו בשם מתמטיקה בדידה טרדו את מנוחתי. מצד שני, אין כמו יום של קארטינג כדי להתרענן מכל הדברים הנוראים האלה.

הגעתי לנחשונים בסביבות 12 ומשהו, וכבר אז ניכרה תכונה רבה בשטח. הרבה אנשים כבר הגיעו והתארגנו. הספקתי לתפוס מקום לי ולוולרי לצידו של סלבה מיודענו. אדר לוי שנעדר מהארוע הראשון בא להתאמן הפעם, אני מקווה שנראה אותו שוב, למרות שגם לו לא קל לשלב בין השירות הצבאי לקארטינג.

המקצה הראשון החל בסערה כאשר ירין טיפס על סלבה, ועוד כמה אנשים הסתחררו. למזלי הייתי במקום השישי והספקתי לברוח מכל זה. מכאן ואילך רדפתי אחרי שני אלופי הארץ בעבר, איציק שחר ויניב מינק, אבל אי אפשר לעשות הרבה כשיש דגלים צהובים. כשכבר השטח התפנה, ניסיתי לעקוף את איציק אך נחסמתי והסתבסבתי, ונאלצתי לסגור פער של חצי הקפה. למרבה ההפתעה, סגרתי את הפער די מהר – אחרי אותו סבסוב הזמנים שלי השתפרו בשניה לעומת הזמנים שלפני. בסוף הגעתי אליהם, רק כדי להיחסם ע"י סמן אחורי. אחרי שעקפתי אותו, הספקתי לעקוף את יניב מינק בסוף הישורת ולהגיע לאיציק שחר, אבל איציק נותר בראש.

מסתבר בינתיים שלאיציק מנשה עפה משקולת והציר שלו התקמט. כתוצאה מכך נשאר מקום ריק במקצה השני, וזכיתי בו מין ההפקר.

המקצה השני לא היה חף מארועים: ולרי שזינק ראשון עף כבר בפניה הראשונה אחרי מגע לא נעים עם קונוס, עומר מנור שעט קדימה ואני נהגתי נהיגה סולידית. איציק שחר שלא הדהים במהירות במקצה הראשון כנראה עלה על איזה סטאפ עילאי, עקף רבות ורדף אחרי. אפילו עשינו הקפה שלמה זה לצד זה. לקראת סוף המקצה, הוא התחיל לעקוף אותי בישורת, אבל אסור היה לו לסיים את העקיפה כי היה שם דגל צהוב. כל הסיטואציה הזו בלבלה אותי ואותו. אני חשבתי שצריך לפסול אותו על זה ואמרתי לעצמי "יאללה תגמור את ההקפה ותפסל". פתאום הוא הוציא לי יד ולא הבנתי מה הוא רוצה ממני בכלל, אבל נראה שהוא רצה להחזיר לי מקום, אבל זה לא שינה יותר מדי כי בגלל כל הבלבול הזה הוא עקף אותי בסוף.

למקצה האחרון זינקתי רביעי. ניסיתי לעקוף את סלבה אבל לא הלך כל כך. אני לא זוכר מה קרה, אבל התמונות אומרות שהיה לי מגע עם ירין שטרן, ונראה שהייתי בסנדביץ' בינו לבין סלבה (ישראמוטור, רוצים וידאו!!!)

משם ואילך המרוץ מבחינתי היה די סטטי, איציק שחר ועומר מנור טסו קדימה, סלבה היה בערך בקצב שלהם, וכל מה שיכולתי זה לראות ממרחק כמה עשרות מטרות את האבק שנישא במהלך הקרבות שניטשו ביניהם.

חוץ מזה, אציין לטובה את הארגון באופן כללי, ההסברים הממצים של השופטים לגבי הפסיקות (לא תמיד אני מסכים, אבל תמיד מעריך את המאמץ),  את העמידה המרשימה בלו"ז ואת הצילומים המרהיבים של אילן אשל מאתר השטח הישראלי.

אציין לחובה  את העובדה שהתדריך נעשה בשמש ולא תחת סככה (אתם מוזמנים לסככה הגדולה של ולרי ושלי להבא), ואת הצורך בדגלנות אקטיבית ונחרצת יותר (צהובים, כחולים), והכי הייתי שמח אם היו מזניקים עם דגל ישראל – את הדגל הירוק והרמזור היה קשה לראות.

תודות ל: שי חצור, נאור שיף המשפחה וכל מי שבאו לעזור ולעודד.

להתראות בארוע הבא!
לתמונות באדיבות אילן אשל

27
ספט
09

חוויות מנחשונים

ביום שישי האחרון של ספטמבר התכנסו להם רבים וטובים על מנת להשתתף בארוע קארטינג מבית ירון אדרי וישראמוטור.

כבר קרוב לשנה לא התקיימו ארועי קארטינג בקטגוריית ימאהה, או אי אלו ארועים שאפשר לאזכר…

מה רבה הייתה פליאתי שלאחר זמן רב, סופסוף התאפשר לנו לנהוג במסלולים נחשונים המיתולוגי.

פלאשבק לעבר: הייתה זו שנת 1995 או 96, הייתי נער צעיר וחובב מכוניות. כששמעתי שמתקיים מרוץ "מכוניות" ליד הבית בפ"ת, שמחתי וגררתי את אבא שלי לצפות במרוץ. מאות אנשים נכחו במקום, היה קשה למצוא מקום ב"טריבונה", וכשראיתי את המכוניות הקטנות האלה,קארטינגים קראו להם אז, גם אני רציתי. אבל זה היה יקר, ולמשפחה לא היה כסף או כוח להתמודד עם דבר כזה.

פלאשבק לעבר הקרוב: שנת 2007, מסלול נחשונים העזוב והמט ליפול משוקם על ידי מספר יזמים. מתחילים להתקיים במקום אימוני אופנועים, מכוניות, וגם קארטינג. הזדמן לי לבוא למסלול בסופ"ש כלשהו, אבל הקארט שלי לא היה מוכן לסבול את מה שהלך שם. זה הסתכם בנפילת שרשרת ודוושת בלם שבורה, שנמצאה תודות לתושייתו של אופיר , את שם משפחתו אינני זוכר. (ברבות הימים הקארט שלו נגנב…). מסיבות כאלו ואחרות, קרוב לוודאי שהיו בעיקר נוגעות להסדרים כספיים וביטוחיים, עונת 2008 נערכה בסוף בלטרון.

פלאשבק: תחילת 2009. לטרון נסגר. מסלול כוכב יאיר נפתח, אבל מסיבות שקצרה היריעה מלתאר גם בו אין פעילות. והופס, כבר עברה רוב השנה, ופתאום יש אימון.

סדר היום היה התארגנות מ 13:00 עד 14:00, אימונים מ 14:00 עד 16:00, ואימונים נוספים מ 16:00 עד רדת החשיכה.

אמרתי לעצמי שאין לי מה למהר, בטח לא יבואו יותר מ 10-12 נהגים, ואני גר קרוב.

מה רבה הייתה פליאתי עת הגעתי מכביש 471 כשראיתי את עיר האוהלים שנבנתה על גדות המסלול. למרבה המזל, ולרי שמר איכשהו מעט מקום עבורי ועבור הסככה המשותפת שלנו. למרבה המזל לא היו לי הרבה הכנות, ומשום כך עזרתי לרבים וטובים.

אלעד קורן, שלמיטב ידיעתי זה האימון הראשון שלו עם הקארט, זכה לקבל ממני גלגל שיניים 10T, אחרי שמסתבר והגיע עם גלגל קטן ולא מתאים.

טל וייסמן, עוד נהג חדש שקנה את הקארט המלוקק של טל מטר, הצטייד בזוג ג'אנטים קדמיים עם צמיגים טריים.

ושף הפיצה המפורסם, ולרי וסקובויניקוב, הצטייד בקרבורטור ממנוע האימונים שלי, אחרי שהקרבורטור שלו מיאן לערבב דלק עם אוויר כהלכה.

ניכר כי רבים וטובים מתאמנים במרץ. עליתי ל 4-5 הקפות אימון, ואני חייב לומר שהסטאפ שהגעתי איתו הרגיש נכון. גם לחץ האוויר היה טוב, הקארט סחב יפה, ונראה לי שהייתי בקצב – אין לי מושג אפילו מה היו הזמנים, כי אין לי מייכרון, הוא הרחק באיטליה.

מקצה ראשון התחיל, הקארט שלי לא רצה להניע. סיוט של כל נהג. כולם עוקפים אותי על הגריד, ורק אחרי שפתחתי קצת את הדיזה של הטורים הנמוכים, הקארט חוזר לעבוד. חזרה למקום שלי, עוד סיבוב ומתחילים!

הרבה בלאגן על ההתחלה, המובילים מתעופפים קדימה, אני מתחמק ונעקף, ונאלץ להילחם על מקומות חזרה.

אין לי מושג איפה סיימתי, אבל איזה כיף!!! ירון כועס מאוד על כל הבלאגן, ואומר שאם זה יימשך ככה, כולנו הולכים הביתה. צחי כפרי, המתפעל את המתחם, נוכח במקום ולא מרוצה מהתנהגות הנהגים. כולנו מפנימים וממשיכים הלאה.

מקצה שני מתחיל, אני מזנק שישי, איזה בלאגן! הפעם מתנהגים יפה, אבל תאונות קורות. אני מתחמק מתאונה של שלושה קארטים בפניית "או-רוז'" של נחשונים, וחותך דרך העפר. קשה מאוד להחזיק את הקארט על רגבי החול והעשב היבש, אבל איכשהו אני מגיע חזרה לישורת, מאפשר למתמודדים לעקוף, רק כדי לעקוף ולהיעקף שוב ושוב.

מסתבר שלמקצה המסכם אני מזנק שלישי. אלי סייג מזנק ראשון עם קארט האספנות שלו שעומד להחליף ידיים. עומר מזנק שני. הדגל מונף ומתחילה מתקפה מכל הצדדים.

אני לא בטוח כל כך מה קרה, ממה שאני זוכר וממה שאחרים אומרים, נכנסתי להיגוי יתר, פגעתי בוולרי. סלאבה אניסימוב, אלוף העונה שעברה, הצטרף למסיבה וככה גם יואב גולדבוים, נציגנו בתפוצות. יואב נחלץ בעור שיניו, אבל הקארט שלו פחות – סעפת הפליטה שלו נשברה כמה הקפות מאוחר יותר. בינתיים, ולרי, סלבה ואני מזנקים מחדש ומנסים לצמצם נזקים.

אני מתעופף אחרי כמה הקפות, מתניע ומקווה שלא עקפו אותי יותר מדי נהגים. מסתבר שאותו המקרה קרה גם לוולרי.

לכאורה מדובר במרוץ זוועתי מבחינתי, אבל כמה כיף!!!

אני מקווה שבפעם הבאה אצליח להתחמק ממאורעות לא נעימים על המסלול, ולהצליח כמו בעונה שעברה. אני יוצא מעודד מכך שאני בקצב של המובילים, הצלחתי לבצע כמה עקיפות, והכל עבד פחות או יותר כמו שצריך עד המקצה המסכם.

להנאתכם: סיכום הארוע במייקארט וקארספורום, תמונות בפייסבוק (לא בטוח שהקישור עובד- צריך להיות חברים של המשתמש ישראמוטור).




בלוג על קארטינג, קרטינג, ספורט מוטורי ועוד.

הזן את האימייל שלך כדי להרשם לבלוג ולקבל עדכונים על רשומות חדשות האימייל.

הצטרפו אל 829 שכבר עוקבים אחריו

ארכיון הבלוג

מודעות פרסומת

%d בלוגרים אהבו את זה: